Lucky One || Kim Minseok

2

שיומין הגיע היום לבית הספר אחרי שבוע שהחסיר. הוא השפיל מבט כשנכנס לכיתה ולא יצר קשר עין עם אף אחד, לא שאני מופתעת....

אני מרחמת עליו. אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי מסתובבת לבד בבית ספר חדש שנה שלמה כשכל המבטים החודרים האלו נעוצים בי.
אין פלא שהוא לא מדבר עם אף אחד.

בכנות, תמיד רציתי לדבר איתו! באמת! אבל אף פעם לא ידעתי על מה נוכל לדבר.

אחרי שקיבלנו את הציונים למבחן הראשון שעשינו השנה במתמטיקה רציתי לברך אותו על כך שקיבל את הציון הכי גבוה בכיתה, אך בדיוק כשבאתי לקרוא לו בתחילת הפסקת הצהריים לאי התחיל להציק לו.
הוא קרא לו מעתיקן ואמר שאין מצב שהוא קיבל ציון מושלם כזה בזכות עצמו.
הוא צחק עליו כי הוא לא מעז לדבר אף פעם.
הוא קרא לו מכוער ושמן ואמר שאסור לו להראות את פניו בציבור כי זה גורם לו לסיוטים.
הוא היה ממש מרושע כלפיו.

לא ציפיתי למשהו אחר מלאי, הוא לא סתם נקרא מפלצת. משום כך לא רציתי להתעסק איתו ולא העזתי לעזור לשיומין למרות ששמעתי אותו מתאפק לא לבכות. למזלו צ'אן, נשיא הכיתה, הגן עליו ואיים על ציוניו לאי.

גם לאחר שלאי עזב לא העזתי להתקרב לשיומין, לא באותו היום ולא בשום יום אחר.

לא ראיתי את לאי פונה לשיומין מאז המקרה הזה אך אני בטוחה שקורה ביניהם משהו. אולי זו גם הסיבה לכך שיש לו סריטה בגב כף היד לאחר שהחסיר שבוע...