התעוררתי לקול דפיקה רמה על דלת חדרי, ניסיתי להתעלם אך כנראה לאחותי אין סבלנות היום.
"הא-סו, קומי" שמעתי קול מבעד לדלת. מוזר, זה לא הקול של אחותי, אני עדיין חולמת? "הא-סו, נו כבר. זה לא מנומס לתת לאורחים שלך לחכות" זה גם לא הקול של סהון ובכל זאת זה מוכר לי.
אחרי עוד כמה קריאות כאלה הקמתי את עצמי בעייפות מן המיטה וניגשתי לפתוח את הדלת, מולי עמד נער שלא ציפיתי לראות כלל.
"שיומין? מה אתה עושה כאן?" שאלתי בצרידות,
"רציתי שנלך היום ביחד לבית הספר, יש לי מליון דברים לספר לך" אמר בהתלהבות, ופתאום קלטתי משהו- שיומין שונה.
הוא עמד מולי בגב זקוף ואור בעיניים, בגדיו לא היו פשוטים וגדולים עליו במידה כמו שנהג ללבוש בדרך כלל, הם היו אופנתיים. שיערו היה צבוע בגוון סגול שהחמיא לפניו, הוא חייך חיוך רחב ומצאתי את עצמי בוהה בו כמה שניות.
"סו, קדימה, תתארגני כבר" העיר אותי מחלומי,
"כן, בטח. אתה יכול לחכות לי למטה על הספה או משהו, תרגיש חופשי לקחת משהו לאכול או לשתות מן המקרר" הודעתי במהירות, הוא הנהן נימרצות והלך בחינניות לקומה התחתונה, משאיר אותי לנעוץ מבט המום במקום שעד לפני שניה ניצב בו.
התארגנתי במהירות בכדי לא לתת לו לחכות הרבה זמן, אספתי את הארוחה שלי להיום מהמקרר, ריח טונה מילא את האוויר ויצאנו לכיוון בית הספר.
"אז איך היה אתמול עם החברים שלך?" שאלתי בסקרנות,
"היה ממש טוב. צחקנו הרבה, השלמנו פערים וגם דיברתי איתם קצת על איך אני מרגיש ומה עובר עליי. הם עזרו לי להשיב את הביטחון שלי ואני כבר לא חושש מלאי. אם הוא יפנה אליי היום אני אראה לו כבר מה זה! אני מת להחזיר לו על כל מה שעברתי בגללו" השיב בטון נלהב והניף את אגרופו באוויר.
"יש לי תחושה שהוא ישמור ממך מרחק מעתה ואילך, אבל אם בכל זאת הוא יציק לך אני חושבת שכדאי שתחזיר לו מכה קטנה" אמרתי עם חיוך. אני נגד אלימות אבל מכיוון שאני בטוחה שלא תהיה היום הצקה הרשתי לעצמי לומר זאת, אחרי הכל עשיתי עיסקה עם לאי.
"אני גם חושב שהוא ישמור מרחק. באקהיון אמר לי שהוא הציק לי רק כי נראתי עלוב, אז לבשתי משהו יפה, וקאי אמר לי שאם אלך עם גב זקוף זה יראה על ביטחון וחוזק ולכן הוא ישמור מרחק"
"אני מקווה שאלו היו באמת הסיבות היחידות שלו" מלמלתי מהורהרת. חשבתי על זה המון ולא משנה כמה התאמצתי, לא הצלחתי להבין מדוע לאי מציק לשיומין.
לפתע הוא נעצר, "אנחנו כאן," אמר והאור בעיניו דעך מעט, "אולי אני לא אצליח לעמוד על שלי? היו כמה פעמים שרציתי אבל תמיד השתפנתי" הקול העצוב והשקט שלו חזר. ברגע זה הבנתי שהוא רק עוטה מסכה של ביטחון.
YOU ARE READING
Lucky One || Kim Minseok
Fanfic°•°• הושלם °•°• אם תפנו אליו, סביר להניח שלא תקבלו אף מענה כי שיומין הוא שקט, מופנם וחסר ביטחון. הא-סו לעומתו היא חברותית, חייכנית וכובשת. כוויכול- הם הפכים, אך האמת היא ששניהם רק צריכים אדם שיוכלו להישען עליו, מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומ...
