"היי" לחשתי לכיוון הילד שישב לידיי,
"פססט..."
"אתה!"
"ילד, למה אתה מתעלם ממני??" לחשתי לסהון, אך הוא המשיך להתעלם,
השחלתי לחיכו פתק שכתוב בו שאנחנו עומדים לדבר בהפסקה וחזרתי לסכם את דברי המורה.
כשנשמע הצלצול סהון מהר לקום ולצאת מהכיתה, אך תפסתי אותו בידו בדיוק מחוץ לדלת הכיתה וישר התנפלתי עליו, "למה אתה שונא אותי כל כך?" צעקתי. הרגשתי ממש מתוסכלת והגישה הזו שלו רק הקשתה עליי יותר,
"אני לא שונא אותך!" הוא אמר לי בקול רגיל,
"אז למה אתה מתעלם ממני? מה עשיתי?" שאלתי בקול גבוה, הילדים שיצאו מהכיתה ועברו במסדרונות שלחו מבטים סקרניים לכיוונינו, כולם יודעים שאני וסהון לא רבים אף פעם וזה היה מחזה חדש ומפתיע להם וגם לי,
"את יודעת טוב מאוד מה עשית"
"אני לא!" עניתי בקול מיואש,
סהון נאנח וגרר אותי לאחת הכיתות הריקות כששם לב שקהל הצטבר מסביבינו, "את לא עשית לי שום דבר מטומטמת" סהון אמר,
אז למ.." ניסיתי לשאול שוב אך הוא קטע אותי,
"תקשיבי לי עד הסוף" הוא אמר והתסכול נשמע בברור בקולו הגברי, "את לא היית צריכה להתערב בעניינים של לאי, זו היתה ממש משימת התאבדות! מה חשבת לעצמך? את יודעת כמה דאגתי לך?" הוא אמר לי בכעס,
"זהו? בגלל זה אתה לא מדבר איתי?" עניתי בהפתעה
"זהו? בגלל זה אתה לא מדבר איתי?" הוא חיכה את קולי בלגלוג, "כן! בגלל זה! את חייבת להפסיק לדחוף את האף שלך לעניינים שלא קשורים בך" הוא אמר בטון זעוף
"אתה לא דיברת איתי כל הזמן הזה כי פחדת שלאי ינקום בי ואם תהיה לידי תסבול גם?" שאלתי בקול לא מאמין, לא הבנתי מדוע הוא כעס על כך שעזרתי לשיומין וזו נראתה לי האופציה היחידה,
"מה?! מה פתאום! לא בגלל זה!" הוא אמר בלחץ כשהבין שלקחתי את התשובה שלו למקום הלא נכון,
"אז...?"
"אני פשוט כעסתי עליך כי גרמת לי לדאוג לך ככה. לא רציתי לדבר איתך כי פחדתי שאני אתפרץ עליך בצעקות" הוא אמר בראש כנוע ומושפל, "אני משער שזה בדיוק מה שקרה בסוף",
במקום להגיב פשוט חיבקתי את סהון.
הטיפש הזה רק דאג לי, זהו זה. לא פגעתי בו או משהו, סתם הייתי לחוצה.
סהון החזיר לי חיבוק, "סליחה שהתנהגתי בילדותיות" סהון מלמל לתוך קודקוד ראשי,
"זה בסדר השבתי" עם חיוך,
"את לא מתכוונת להגיד עוד משהו?" שאל לאחר שהרחיק אותי ממנו טיפה והרים גבה,
"סליחה שהדאגתי אותך" מלמלתי
YOU ARE READING
Lucky One || Kim Minseok
Fanfiction°•°• הושלם °•°• אם תפנו אליו, סביר להניח שלא תקבלו אף מענה כי שיומין הוא שקט, מופנם וחסר ביטחון. הא-סו לעומתו היא חברותית, חייכנית וכובשת. כוויכול- הם הפכים, אך האמת היא ששניהם רק צריכים אדם שיוכלו להישען עליו, מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומ...
