"לאי, תתרכז בתרגיל" ביקשתי מהילד שישב לידי לאחר שבהה בחלל חדרו במשך כמה דקות, "בבקשה" הוספתי בנימה מתחננת.
לאי פתאום התנער מחלומו בהקיץ והפנה את גופו לכיווני בחדות, "איפה הייתם אתמול?" שאל לפתע במבט חודר,
"אתה מתכוון אליי ואל שיומין?" שאלתי בבילבול,
"כן, תעני לי. איפה הייתם? מה עשיתם? קרה משהו ביניכם?" הוא הציף אותי בשאלות ובתגובה יכולתי רק לגחך, יש סיכוי שלאי מקנא?
"לאי? אתה יכול להסביר לי למה המידע הזה אמור להיות בידיים שלך?"
הוא חשב על תשובה בגבות מקווצות במשך שניות אחדות. "אני פשוט סקרן לדעת מה היה לך חשוב יותר מאשר ללמד אותי"
"כל דבר חשוב לי יותר מאשר ללמד אותך, עכשיו תחזור לתרגיל. אני הולכת הביתה עוד חצי שעה ואם לא תסיים את התרגילים שנתתי לך עכשיו אז בשיעור הבא לא נוכל להתקדם לנושא חדש" החזרתי את מבטי לספר ההיסטוריה שהחזקתי בחיקי, הספקתי לקרוא מילים בודדות לפני שלאי פצה את פיו שוב.
"מתי יהיה לנו שוב שיעור? אני רוצה שיעור כל יום"
"אתה רציני? או שמתמטיקה הרסה לך את השכל לגמרי? אתה חושב שאין לי חיים? ומה איתך- אין לך חברים לבלות איתם?" קולי הביעה את הרוגז שחשתי למרות שניסיתי להסוות את זה.
"אני רציני לגמרי, אני רוצה להשתפר" הוא שיקר ואפילו לא ניסה להסתיר את העובדה הזו.
"אני מוכנה לעשות לך שיעור פעמיים בשבוע, לא יותר. מכיוון שאתה מוכן ששיעור כנראה יהיה כל יום אז אני אבחר את הימים" שמרתי על קול ניטרלי. איך חברים שלו מסתדרים איתו? זה בלתי אפשרי! "מה דעתך על שני וחמישי?"
"שני, רביעי, חמישי וראשון" קבע. אני חושבת שאני עומדת להשתגע. ברצינות.
"לא. שני וחמישי. הימים האלו או כלום" אני לא עומדת לבזבז עליו את הזמן היקר שלי.
"תוסיפי עוד יום אחד לפחות!" הוא ניסה להתעקש. בתגובה לכך ארזתי את החפצים שלי במהירות והתארגנתי ללכת לביתי,
"תמצא לך מורה אחר שיסכים לתנאים האלו שלך" נעמדתי והנחתי את רצועת הילקוט שלי על כתפי.
"אם את לא תלמדי אותי אני אחזור להציק לשיומין. את יודעת, זה מאוד מפתה אותי להציק לו עכשיו כשהוא מנסה להיראות מגניב" חייך בהתנשאות וגרם לתחושת בחילה לעלות בקירבי.
"לאי, מספיק עם זה! לימדתי אותך מפני שהבטחת שתפסיק להציק לילד המסכן הזה, אתה לא יכול להפר את ההבטחה שלך!" אני בטוחה ששמעו אותי גם בסלון, מזל שאימו עוד לא חזרה הביתה.
"אני יכול אם את יכולה, את הבטחת שתלמדי אותי" הוא חושב שזה משחק?
"איך בן אדם יכול להיות כל כך אכזר?" הכעס ביעבעה בי, "אתה מגעיל אותי" זרקתי לעברו והסתלקתי במהירות מביתו.
YOU ARE READING
Lucky One || Kim Minseok
Fanfiction°•°• הושלם °•°• אם תפנו אליו, סביר להניח שלא תקבלו אף מענה כי שיומין הוא שקט, מופנם וחסר ביטחון. הא-סו לעומתו היא חברותית, חייכנית וכובשת. כוויכול- הם הפכים, אך האמת היא ששניהם רק צריכים אדם שיוכלו להישען עליו, מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומ...
