Lucky One || Kim Minseok

25

האורות באולם עומעמו. המנהל, מורה המגמה ונציג מגמת פיתוח קול נשאו נאומי פתיחה.

שלושה תלמידים הופיעו ומיד אחריהם שיומין צץ על הבמה. הוא התקרב למרכז הבמה בצעדים מהוססים, בעוד שפתו התחתונה נעוצה בין שיניו. עיניו היו מכווצות מעט בעקבות הזרקור שהתמקד בו ובידו הרכה הוא נשא גיטרה.

לבסוף, כשהתיישב על שרפשף במרכז החלל שעמד לרשותו הוא לקח נשימה עמוקה ופצח בשירה, ללא שום הקדמות מיותרות.

קולו הערב היפנט אותי ולמשך כמה שניות הייתי בטראנס, ממש כמו מלח שנכבל ברשת של של סירנה אכזרית- לא מסוגלת לזוז בגלל הצליל הקסום שמפיקים מיתרי קולו.

לאחר כמה רגעים, כשכבר התחלתי להתאפס על עצמי, התעמקתי במילות השיר שכתב וקיבלתי צמרמורות בכל הגוף-

אהבה באה פתאום,
כאילו נישאה עם הרוח.
גרמת לי להבין מהו אושר,
את האחת והיחידה שלי.

הראי לי את האהבה
ואז אספר לך הפעם,
האם תלחשי באוזני
שאת אוהבת אותי?

ליבי התכווץ ותחושה לא נעימה חילחלה בקירבי, האם שיומין מאוהב? המחשבה הזו גרמה לדמעות להיווצר בקצה עיניי.

את האחת שגורמת לי לרצות לאהוב,
כשאני מסתכל עליך אני מבין
את הגורל שלי,
עכשיו התקרבי אליי קצת יותר.

את התגלמות האהבה,
אני אוהב את איך שאת נראת,
אני רוצה לספר לך הכל.
הגידי לי שאת אוהבת אותי,
שאני האחד שלך.

כמה דמעות בוגדניות החליקו על לחיי, כשניגבתי אותן הרגשתי שהמבט של לאי שורף אותי אבל לא היה לי אכפת. הדבר היחידי שחלף במוחי היו השאלות במי שיומין מאוהב? מתי הוא הספיק בכלל להתאהב? האם יש סיכוי קטן שזו אני?

נאנחתי, אסור לי לפתח תקוות שווא.

פתאום שמעתי את כל הקהל מוחא כפיים והבנתי שהשיר נגמר. החלטתי לנצל את הזמן הזה שבו התלמיד על הבמה מתחלף והחלקתי מכיסאי אל כיוון היציאה מהאולם. התקדמתי במהירות לשירותים ושטפתי את פניי.

אני צריכה לשאול אותו את מי הוא אוהב? אני לא בטוחה שאני אצליח להתמודד עם התשובה של זה. אבל בכל זאת, אני אצטרך לתמוך בו בסופו של דבר אם תהיה לו חברה אז התשובה בסופו של דבר תבוא מעצמה...

אוף! זה מתסכל. מי זו יכולה להיות?

הבטתי במראה, ניסיתי לבחון את פרצופי לעומק. האחת שהתגלת מולי היתה בעלת שקיות רבות מתחת לעיניים, מבט מתוסכל ואף ורדרד כתוצאה מבכי. לא היה בה משהו מיוחד והיא ממש לא היתה מלכת היופי הבאה.

ההבנה שאין סיכוי שזו אני פגע בליבי כמו חץ וגרמה לו לדמם מעט. התייפחתי ועוד כמה דמעות זלגו.