פרסי ג'קסון ועץ העולם

פרק חמישי- הנבואה החדשה

אנבת' הרכינה את ראשה אל כפות ידיה והתחילה להתייפח חרישית, הנחתי את ידי על כתפה בעדינות ואמרתי "היי, אנבת', אני בטוח שפרסי לא התכוון לפגוע בך" אנבת' הרימה את ראשה ואמרה "אתה לא מבין מגנס, ככה זה התחיל עם לוק" ראיתי מזווית עיני שהרמס הרצין ופניהם של האחים שוד נהיו לבנים כסיד, כרכתי את ידי סביבה בחיבוק ואמרתי "לא משנה מי זה היה, פרסי הוא אדם טוב והוא לעולם לא יפגע בך" אנבת' הנידה בראשה ואמרה "אתה לא מכיר אותו, אתה לא ראית אותו בזמן שהיינו בטרטרוס... ידעתי שהוא לא התגבר על זה, וגם אני לא, מגנס על מה שקרה שם אסור לך להתייחס לזה בקלות ראש. מה שפרסי עבר שם... שנינו עברנו הרבה אבל הוא, המקום הזה היה קשה לו במיוחד. הוא איבד שם הרבה. הרבה מדי" אמרה והרכינה את ראשה בעצב. פוסידון ניגש אל אנבת ואמר "בואי בתי, נצא לדבר איתו" אנבת' הנהנה ויצאה עם פוסידון מהחדר. ראיתי את קלריס לה רו נועצת בי מבט זועם ולא התקשתי להאמין שהיא כמו לפחות מחצית האנשים בחדר רוצים להכניס לי אגרוף. החזרתי לה מבט מתריס ואמרתי "מה?" קלריס שיחקה עם הסכין שהיה לה ואמרה "הם עברו הרבה ביחד, זה שאתה בן דוד של אנבת' לא אומר שיש לך הזכות לזלזל בהם" האדמתי מרוב בושה ואמרתי "אני לא מזלזל בהם אבל סליחה שאני לא יודע מה עבר עליהם" ניקו קם מכיסאו ואמר "מגנס, אני הייתי איפה שהם היו, בטרטרוס. ואני לא מאחל לאף אחד, אפילו לאדם שאני הכי שונא להיות שם. ממה שהבנתי מג'ייסון הם פגשו את רוחו של טרטרוס, תדמיין מישהו עתיק אפילו יותר מהאלים... מישהו אפל, חזק, ומלא שנאה. אני נדהם שהם בכלל שרדו את המפגש איתו, הם איבדו שני חברים טובים בקרב נגדו ופרסי עדיין מאשים את עצמו על זה. עכשיו תענה לי אתה, איך אתה היית מרגיש כשמישהו משווה את ה... מסע שלך בטרטרוס להליכה בפארק?" הרכנתי את ראשי ואמרתי "הייתי מוריד לו את הראש" ניקו הנהן וחזר להתיישב בין קלריס וריינה. שלחתי מבט אל עבר כירון בבקשת עזרה והוא אמר "אל תדאג מגנס, אני בטוח שאנבת' תשכנע אותו..." הדלת נפתחה לפתע ולתוך החדר נכנס גבר בגיל העמידה, נדף ממנו ריח של מיץ ענבים ואפילו משהו חמוץ יותר... יין. האיש התיישב באחד הכיסאות הפנויים ואמר "כן, כן, אני בטוח שאנבל צ'ד תשכנע את פרי ג'ונסון לצאת למסע הזה. נראה שאפילו זאוס מודאג כי הוא שלח את אתנה לדבר עם אודין ברגע זה... נראה לי שאודין מעדיף למות מאשר להיות איתה באותו חדר ולהקשיב להרצאות הבלתי פוסקות שלה" כולם לטשו במר ד' מבטים זועמים חוץ מהרמס שרק נראה משועשע מעט, מר ד' הרים את ראשו מעל גביע הקולה שלו במבט של שה תמים ואמר "אוי נו תפסיקו עם הזעף, כולנו יודעים שג'קסון יצא למסע הזה... עד כמה שקשה לי להגיד את זה לנער יש פוטנציאל להציל אותנו מצרות" כול הזעם נעלם וכולם הביטו בו במבט תוהה, הבנתי לבד שמחמאות כאלה מפיו של מר ד' הם דבר נדיר. הושטתי את ידי ללחיצה ואמרתי "נעים מאוד אדוני, אני מניח שלא הכרנו רשמית. אני מגנס צ'ייס בן פריי" מר ד' לחץ את ידי ואמר "כן, אהה. בן פריי". האחים שוד שברו את השתיקה שנוצרה כשאמרו "אתם יודעים מה יעודד את ידידנו החדשים?" קלריס נעמדה כשעל פניה חיוך מסוכן "לתפוס את הדגל". אנשים נוספים מלמלו בהסכמה אבל בתוכי ידעתי שהם אפילו לא תופסים את מידת הסכנה שאני ממית עליהם רק מזה שאני פה, כבר הנחתי מזמן שכוחותיו של לוקי או סורט יגיעו במוקדם או במאוחר ויהרסו את המחנה. כירון כנראה קרא את מחשבותיי כי הוא אמר "אל תדאג מגנס, אתה מוגן, הגבולות הקסומים של המחנה ימנעו מכול מפלצת להיכנס מבלי אישור" עצבי נרגעו קצת אבל עדיין חששתי ממה שיקרה אם לא אעזוב במהרה. לבסוף אמרתי בחיוך "אז את מי אני צריך לקרוע?"