פרסי ג'קסון ועץ העולם

פרק שש- תפוס את הדגל... אם אתה יכול

***נקודת מבטו של פרסי***

"מה זה אומר?" אודין משך בכתפיו ואמר "הנבואה הזאת היא המובנת ביותר ששמעתי בחיי, יש כאן משהו שאנחנו מפספסים" בדקתי את הדף ואמרתי "לא, יש בסופה של הנבואה חלק חסר, לפי האפר אני מנחש שמישהו שרף את..." אודין המשיך אותי "ההמשך".

***נקודת מבטו של מגנס***

לקחתי את אנבת' הצידה וביקשתי "תהי איתי בקבוצה?" אנבת' נראה קצת ממורמרת מהרעיון אבל לבסוף אמרה "בסדר, אני יסביר לפרסי שאני עוזרת לך להילחם נגדו בתפוס את הדגל... ומגנס עשית הרבה צרות בינינו מאז שהגעת אז בבקשה תפסיק, אני אוהבת את פרסי והוא לא ממש מחבב אותך בלשון המעטה." חייכתי ואמרתי "בסדר, אז רק הפעם את איתי" אנבת' העלתה על פניה חיוך ואמרה "קדימה מגנס יש לנו משחק לנצח".

***נקודת מבטו של פרסי***

"איפה אתה חושב שההמשך נמצא?" לאחר דקה עניתי "אני מניח שאצל קרונוס, בפעם הקודמת הוא ידע על הנבואה שניבאה את המלחמה... אני מוכן להמר שגם הפעם" אודין הרים את כף ידו ואמר לתוך כדור אש קטן שזימן "וולסון, קח בבקשה את מר ג'קסון החוצה" אחרי דקה חייל נכנס פנימה לבוש בשריון מלא ובידו האחת חנית ובשנייה מגן, החייל הוביל אותי החוצה אבל לפני שסגר את הדלת של התא אמר "הלורד, מנהל הפעילויות של מחנה החצויים ביקש ממני להודיע לך שיש הלילה משחק הנקרא 'תפוס את הדגל' הצוות מעוניין להשתתף. הם אתה מרשה?" אודין גנח לרגע ואמר "טוב, אני מרשה". החייל הוביל אותי במורד הספינה ואז כשירדתי מהכבש הוא אמר "כירון גם ביקש ממני להודיע לך שאם תעלה שוב לספינה בלי רשות הוא יעניש אותך כהוגן" הזעפתי את פני ושאלתי "עוד משהו?" החייל חייך חיוך דק ואמר "הוא אמר שראשי הקבוצות הם אתה וריינה נגד מגנס ו..." נדרכתי והוא המשיך בקול מלא לעג "אנבת'. בהצלחה". אז עכשיו כשנותרה עוד שעה לחצות התהלכתי בביתן פוסידון והרצתי במוחי את כל היממה האחרונה וניסיתי להיאחז בהגיון כל שהוא. קצה אחד שהיה פתוח נסגר, אבא שלי והרמס הולכים לשאול להביא את המדריך שלהם למסע בטרטרוס. אבל בשני דברים אחרים לא הייתי בטוח, האחד מה קרונוס מתכנן הפעם והשני האם אני עדיין יכול לבטוח באנבת'? נגעלתי מעצמי מעצם זה שבכלל חשבתי על זה, אנבת' אוהבת אותי ואני אותה... אז למה הרגשתי כל כך מאוים ממגנס. מחשבותיי נקטעו כשחבטה חזקה נשמע על דלת הביתן. רצתי אל הדלת ופתחתי, מחוץ לביתן עמד ניקו די אנג'לו. ניקו שאל "גם אתה מתנגד לרעיון שאפילו האלים יצאו לטרטרוס?" סימנתי לניקו להיכנס ואמרתי "אני לא מאחל לאף אחד להיות בטרטרוס... אולי חוץ מלקרונוס" ניקו בחן אצה שטייסון הביא לפני חודש מהארמון של אבא ואמר "ואני מנחש שגם לא תתנגד שבן דודה של אנבת' לא יהיה פה" התיישבתי בכבדות על המיטה ואמרתי "נראה לי שהוא מנסה להתחיל איתה" פניו של ניקו התכדרו והוא אמר "תקשיב בנוגע למה שאמרתי על ליאו..." לפני שהוא סיים את המשפט אמרתי "אני יודע... הוא חי, הוא מגיע עם עלות השחר למחנה החצויים" ניקו נראה נדהם ושאל בקול מגומגם "איך אתה יודע? אני בעצמי לא ידעתי..." שלפתי את הנבואה שלקחתי מהתא של אודין והשטתי אותה לניקו ואמרתי לו "טעיתי, זה בדיוק כמו הפעם הקודמת... שוב נבואה ושוב הרבה אנשים הולכים למות..." ניקו בחן את הנבואה ואמר "אני חושב שכדי שתראה את זה לאנבת', היא יכולה לעזור לנו בזה" "אני יראה לה אחרי המשחק" ניקו חייך ואמר "סגרתי עם ריינה שאני איתך בקבוצה, הצלחנו לשכנע את ביתן ארס והרמס להצטרף אלינו. ביתן אתנה איתם וכרגע גם הפייסטוס. ריינה עכשיו מדברת עם ביתן אפולו, רוצה להצטרף לנסות לשכנע ביתנים להיות איתנו?" הנדתי בראשי וניקו שאל "יש לך אסטרטגיה?" הנהנתי, כבר מאז שהחייל הודיע שכירון עורך את המשחק התחלתי לגבש רעיון. שיתפתי את ניקו בתוכנית שלי "נתרכז במגננה, החברה האלה שהגיעו הם חברה של התקפה. נציב שמירה בינונית על הדגל ורק שלושה סיירים, אני אתה וריינה. מאחורי כל סייר תהיה קבוצה של חמישה חניכים, אני וחמשת החניכים שאיתי נהיה באמצע. ברגע שהקבוצה השנייה תתקוף אני יגרום לנהר לגעוש ואצור הסחה, אתה וריינה תתקפו דרך הצדדים ותיקחו את הדגלים." ניקו נענע בראשו לאות הבנה ואמר "אבל גם להם יהיו שומרים, ברגע שניקח את הדגל הם יבואו אחרינו" חייכתי חיוך גדול אפילו שלא הרגשתי שמח במיוחד ואמרתי "רק שאני הכנתי הפתעה קטנה".