פרסי ג'קסון ועץ העולם

פרק שביעי- אל הלא נודע

כולם קפאו בעוד ליאו בחן את מגנס שהיה כעת גוש קרח פרט לראשו, חיוך דק הפציע על פניו של ליאו כשהוא אמר "אתה קצת תקוע" מגנס רטן "איך הגעת להברקה הזאת?" ליאו פתח את כף ידו ולשון אש קטנה התרוצצה בתוך כף ידו הפתוחה ואמר "אז תן לי לשחרר אותך" אנבת' אמרה בקול מבוהל "ליאו..." אבל ליאו כבר לא הקשיב הוא עצם את עיניו בריכוז ועשרה לשונות אש בצבעים שונים פרצו מתוך ידו והמסו את הקרח כמו שסוכר נמס בכוס מים רותחים, בעוד הקרח מעלה אדים הדמות השנייה שג'ייסון חילץ אמרה "ליאו, אתה יכול להפסיק להשוויץ עכשיו" ליאו גיחך ואמר "בסדר קליפסו" מבטי טס מליאו אל הדמות השנייה שעמדה בצללים וגמגמתי "קליפסו?" הדמות יצאה מהצללים ולאור הירח ראיתי את קליפסו בדיוק כפי שזכרתי אותה רק שבגדיה השתנו למכנסי ג'ינס משופשפים וחולצת טריקו קצרה שמעלה לבשה מעיל רוח שחור, שיערה כעת היה בצבע קינמון ונפל גבה בצמה אחת ארוכה ומסודרת. קליפסו חייכה חיוך עצוב ואמרה "פרסי ג'קסון, זמן רב לא התראינו". המשחק הגיע אל קיצו וכל שאר החניכים התפזרו חזרה בביתניהם, מנסים לישון עוד קצת לפני עלות השחר. אבל אני, קליפסו, אנבת', ריינה, כירון, טייסון, ניקו, ליאו ומגנס התאספנו בחדר הסיפון של אודין שפונו ממנו הדברים ונערך לרשותנו. קצת לפני שהתחלנו לדון בצעדנו הבא תמונת איריס-נט של אבא הופיעה במרכז החדר והודיע שהגיעו לשאול וכעת הם עומדים להיפגש עם האדס. אנבת' הייתה הראשונה ששאלה את אודין "מה עושים?" אודין חרק שיניו ואמר "נצטרך לגייס את בני בריתנו, הגמדים מנידווליר ואת הלוחמים של פריה" מגנס הנהן ואמר "נצטרך להודיע גם לוולהלה" אודין הנהן ואמר "יש לי הרגשה שנצטרך שלושה צוותים, אחד לנידווליר אחד אל פריה ואחד לואלהלה" ניקו הנהן ואמר "כל צוות יכלול שלושה אנשים, מנהיג ושניים שיבואו איתו" אודין הנהן ואמר "ליאו ואלדס, אתה תהיה ראש הצוות לנידווליר. ריינה ארייאנו, את תהי ראש הצוות שילך לוולהלה. ו..." אודין עצר לרגע ואמר "פרסי, אתה תהיה ראש הצוות שילך אל פרייה. ברגע שתגמרו את משימתכם לכו אל אסגרד, עזרו להגן על עיר האלים" פני הזדעפו כשנזכרתי שגם קרונוס פלש לאולימפוס, לעיר האלים. אבל הרגע חלף במהרה ואמרתי "אני אקח איתי את אנבת' ואת..." לרגע ראיתי את מבטו הרציני של מגנס וידעתי שאם לא אצרף אותו הוא ממלא יבוא אחרינו, זה היה מעצבן, הוא הזכיר לי את עצמי. השלמתי את הסוף "ואת מגנס" מגנס נראה מופתע אבל שמר על אשרת פנים מאופקת. ריינה אמרה "אני אקח איתי רק את ניקו ובזה נגמר הדיון" אודין זעף לרגע אבל ויתר אחרי שפגש במבטה הנחוש של ריינה, אודין אמר בכניעה "בסדר. ליאו ואלדס. מה בחירתך?" ליאו אמר בקול מהורהר "אני אקח את טייסון, לא יזיק לי קיקלופ שישמור לי על הראש". מגנס הציע "אני יכול להמליץ לך ללכת למצוא את בליצן בן פריה, הוא חבר שלי וישמח לעזור לכם" ליאו הנהן ושאל "מה הוא?" מגנס השיב "סוורטאלף" ליאו גחך ושאל "יש לך חבר שהוא סמרק אלף?" מגנס חייך בעצמו ואמר "לא, הוא למעשה אלף אפל. אבל אל תדאג הוא ידידותי ויש לו חוש אופנה מעולה" ליאו תפח על מעיל העור שלו ואמר "תודה אחי, אני מסודר. אז אני אקח את בליצן" ליאו שתק לרגע ואז ביקש מכירון "בזמן שלא אהיה פה, תדאג לקליפסו" כירון בטש בפרסותיו ואמר "אני מבטיח" ג'ייסון ופייפר ענו גם הם "עלינו". אחרי חצי שעה שלושה סירות קטנות כבר עשו את דרכם אל עבר הים, באור השחר העולה היה ניתן לראות את טייסון וליאו מתרוצצים על הספינה שלהם מחזקים חבלים ומניפים מפרש. מעברי האחר ראיתי את ריינה וניקו יושבים על קצה הסירה שלהם כשידיהם שלובות, לא היה לי מספיק זמן לבחון את זה כי ברגע שעברנו קילומטר אל תוך הים מערבולת נפערה בים ושטפה אותנו אליה. ברגע אחרון לפני שנעלמנו ממפרץ לונג איילנד תפסתי את ידה של אנבת' ואחזתי בה בחוזקה, אנבת' חיבקה אותי וביחד שלושתנו, אני אנבת' ומגנס בעודנו אחוזים ידיים נעלמנו ממפרץ לונג איילנד בדרכנו אל הלא נודע.