A BRIEF LOVE... חטיפה

פרק 10

"מה?"

שאלתי קצת נרגשת.

"עדן אני אוהב אותך, את מדהימה, חמודה ויפה ברמות אני לא יכול לדמיין את עצמי בל..."

נישקתי אותו בהתחלה הוא היה בהלם אבל אז הוא זרם איתי. התנשקנו 5 דקות והתנתקנו מנושפים.

"וואו"

הוא אמר ואני צחקתי.

"אני אוהבת אותך"

הוא חייך ונישק אותי. ישבנו ככה ביחד שעה ודיברנו עד שנירדמנו, ביחד.

לאחר מספר שעות.

קמתי והסתכלתי עליו, אין דברים כאלה!! הוא מושלם והוא רק שלי. הייתי חייבת לאכול משהו אז ירדתי למטבח, שמעתי רעש מהחדר עבודה של בראיין אז הלכתי לבדוק ממה הרעש, פתחתי את הדלת וכוון אליי אקדח.

"איפה הוא?"

האיש שאל, מהפחד לא הצלחתי להוציא מילה מהפה.

"אני לא אוהב לשאול את אותן שאלות פעמיים!"

"מ-מ-מי?"

גמגמתי.

"יש לך חמש שניות לענות לי 1"

"בחיי אני לא יודעת"

התחלתי לבכות.

"2"

"הציל..."

עד שהצלחתי להוציא משהו מהפה, נשמעה יריה באוויר והרגשתי רדומה.

"לילה טוב נסיכה"

האיש אמר ואיבדתי את ההכרה.

לאחר כמה שעות

קמתי עייפה מהרגיל בחדר קטן על מיטה מגעילה.

"בוקר טוב נסיכה"

שמעתי קול מוכר מולי, הוא הסתכל לי על החזה ונשך את השפה רק אז הבנתי שאני בלי חולצה.

"תשחרר אותי!"

צעקתי והוא הביא לי כאפה, הלחי של שרפה.

"תסתמי ת'פה שלך יזונה מגעילה"

בכיתי בשקט ורק אז קלטתי, נחטפתי מהחוטף שלי, מה?

"טוב יאללה בואי נעשה קצת כיף"

הוא הרים אותי וקשר אותי לכיסא, ראיתי במעומעם שיש מצלמה מולי.

"אני מצטער"

הוא לחש לי.

"על מה?"

הוא נתן לי בוקסים, כאפות ונתן לי בעיטות.

"דיי בבקשה"

הוא משך לי בשיער ונאנקתי מכאבים.

"הצילו!"

צרחתי בכל הכח וקיבלתי עוד בעיטות. זה המשיך ככה 10 דקות עד שנפלתי אחורה קשורה אל הכיסא.

"לא באמת"

האיש שהרביץ לי צחק עליי כשאני בוכה ויצא החוצה ביחד עם הצלם.

"איפה אתה בראיין?"

שאלתי את עצמי בקול שבור. הסתכלתי על הדלת אושר! היא טיפה פתוחה יש! ניסיתי להשתחרר מהכיסא, לאחר כמה נסיונות הצלחתי להשתחרר, מזל שהיה עליי קרם גוף ויצאתי החוצה.

"עדן?"

שמעתי קול מוכר מאחוריי, הסתובבתי.

"קים?"

סליחה שלא העלתי פשוט לא היו לי רעיונות!!! סורייי אני אשתדל מעכשיו!!!