פרק 23

1.1K 55 7
                                    

זו הייתה מאיה. היא רצה אליי מבוהלת.

"תקראי לבראיין"

אמרתי לה והתחלתי להיחנק ראיתי את הזונה מתקרבת לאחותי. בעטתי לה בבטן והיא עפה אחורה.

"עכשיו!"

אמרתי למאיה והוא רצה לדלת. הזונה התקרבה אליי והחזיקה לי בשיער ושרטה אותי ביד.

"חמודה את הרמת עליי יד עכשיו?"

היא שאלה שיש עליה חלוק שאני לא זוכרת מתי היא שמה אותו. ושאני עדיין נחנקת.

"מה קורה פה?!"

שמעתי צעקה ובעוד שאני נחנקת בראיין מעיף אותה ממני. הוא מסתכל עליי בדאגה ובקושי ראיתי אותו מרוב דמעות.

"עדן תסתכלי עליי הכל בסדר תנשמי עמוק"

התחלתי לראות שחור ונכנסתי לפאניקה.

"אני לללא..."

אני מנסה להגיד אבל בראיין קטע הכל ונישק אותי.

"מממה?"

שאלתי מגמגמת.

"קראתי באיזה שהוא מקום שאם עוצרים את הנשימה לכמה שניות אז זה עוזר להתקפי חרדה"

באתי לחייך אבל ראיתי את הזונה עומדת ליד והחיוך נעלם.

"עכשיו מישהו מוכן להסביר לי מה קרה פה הרגע?"

הזונה באה להגיד משהו אבל קטעתי אותה.

"אתה הזמנת אותה?"

"כן"

הרגשתי כאילו כל העולם שלי קרס מעליי.

"אני הזמנתי אותה בשביל לקחת את כל הדברים שלה"

אני רוצה למו... רגע מה הוא אמר?

"מה?"

אני והזונה צעקנו יחד.

"את השארת פה את המפתח שלך ואת החזייה שלך"

היא הייתה מבולבלת.

"חשבתי ששהזמנת אותי בשב..."

היא גמגמה והמראה הזה הצחיק אותי.

"אז תפסיקי לחשוב זה לא עושה לך כל כך טוב"

בראיין אמר וכיוון אותה ליציאה.

"הדברים שלך בכניסה קחי אותם ואל תחזרי"

היא הייתה בשוק מאיך שהוא דיבר אליה והלכה. אבל בדיוק לפני המדרגות היא עצרה.

"אה ובראיין הילד של קים הוא שלך" (פרק15)

היא הטילה את הפצצה והלכה.

A BRIEF LOVE... חטיפהWhere stories live. Discover now