לאחר 4 שנים
"ליאון תפסיק להפריע למיה"
אמרתי לקטנים והם המשיכו להתרוצץ בחצר.
"זה הגנים שלי"
"רואים הוא מופרע כמוך"
"ממתי אני מופרע?"
הוא שאל בציניות ואני צחקתי.
"בכל דקה ביום"
"את רוצה למות נכון?"
"רק איתך"
הילדים החלו לרוץ אלינו אז עזבתי אותו.
"אמא! למה מיה קיבלה שוקולד ואני לא?"
"כי מיה סידרה את החצר"
"אבל זו עבודה של בנות!"
הסתכלתי על בראיין ובראיין הרים אותו כך שהוא הפוך.
"אבא!"
הוא זעף ואני ומיה צחקנו.
"אני רואה פה מקרה קשה של אי כבוד! אז עונשך הוא... דגדוגים!"
אני ומיה הקרבנו אליו ודיגדגנו אותו בבטן.
"טוב טוב סליחההה"
הוא אמר אדום מצחוק ובראיין הפך אותו בחזרה לאדמה.
"תחזרו לשחק"
אמרתי בעדינות.
"את יודעת גיליתי משהו"
בראיין צץ מאחוריי.
"מה גילית?"
"גיליתי ששני הפרחחים האלו הורסים לי את חיי המין ואף אחד לא עושה דבר כזה. לעולם"
ציחקקתי והילדים שוב הגיעו.
"אמא את יכולה להביא לי שוקולד סידרתי את החצר"
"אחרי שבילגנת לי את הדברים"
אני ובראיין צחקנו.
"מגיע לשניכם הפתעה אז בואו נחשוב..."
"בריכהה!"
הם צעקו ביחד ואני צחקתי.
"אז איפה הבגדי ים?"
הם רצו לחדר ובראיין הוריד את חולצתו, הוא כזה יפה...
"איפה היינו?"
"היינו בזה שאני צריכה ללכת לשלם את המנוי בחדר כושר"
"מה הבעיה אני אבקש ממישהו לשלם בשבילך, אני מתגעגע אלייך בייב אני פחות רואה אותך בגלל החדר כושר הזה"
התחלתי ללכת לחדר כושר לפני שנה ואהבתי את זה בגלל שהרגשתי לא שלמה עם הגוף שלי אחרי ההריון והחדר כושר היה הפיתרון.
"סליחה בייב פשוט לא הייתי שלמה עם עמי עד היום אבל עכשיו אני אתך במיליון אחוזים"
"על מה את מדברת? היית כוסית ונשארת כוסית"
YOU ARE READING
A BRIEF LOVE... חטיפה
Novela Juvenil"לך תזדיין" שישחרר כבר! "איתך..." ~~~~~~~~~~~~~ תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות... ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
