פרק 24

1.1K 55 6
                                    

הסתכלנו אחד על השני. ראיתי בעיניו פחד.

"עדן אני..."

"בראיין אני רוצה להיות לבד"

קטעתי אותו ונכנסתי לחדר. החלפתי מצעים ונשכבתי על המיטה, יש לו ילד, מה עושים במקרה כזה לפתע הרגשתי נוזל סמיך מתחת לידי... דם נזכרתי באיך שהזונה שרטה אותי. רציתי לצרוח לבראיין אבל לא היה לי כוח. אך בכל זאת אזרתי כוח קמתי מהמיטה והגעתי למדרגות שכל העולם מסתובב.

"בראיין!"

צעקתי ונפלתי על הרצפה.

"עדן?! מה יש?"

הוא הסתכל עליי במבט דואג ומבוהל.

"דם..."

ניסיתי לומר לו בכדי שיבין. הוא רץ לחדר שלו וחזר כשמזרק בידו.

"זה הולך לכאוב קצת..."

הוא החדיר את המחט אליי ואנחה של כאב יצאה מפי ותוך כמה שניות הכל נהיה שחור....
קמתי בשעה 8 בבוקר והרגשתי גרוע. נכנסתי למקלחת ונתתי לעצמי להיבלע לתוך ענן הרגשות בעוד שאני באמבטיה חמה.

יש לו ילד מאישה אחרת... אני עוד לא מצליחה לעכל זאת...הרגשתי שהעולם נשמט לי מבין הרגליים; ציפיתי שהילד הראשון שלו יהיה ממני כי עד שכל הדברים הסתדרו בינינו והלב שלי נבנה מחדש באה אישה אחת ששברה אותו בשניה...
מה אני צריכה לעשות?
איך אני צריכה להתנהג?
למה כל זה קרה לי?
מישהו יכול לתת לי תשובות?!

"עדן?"

שמעתי את קולו מבעד לדלת.

"אנחנו צריכים לדבר"

שלושה מילים שבחיים לא רציתי לשמוע.

"אני מחכה לך בחדר שלי, קחי את הזמן"

שמעתי את צעדיו מתרחקים והתחלתי לבכות כי אני יודעת שגם לו קשה ואני יודעת שהוא אוהב אותי ושאני אוהבת אותו. קמתי מן האמבטיה, התלבשתי ויצאתי לחדרו. תיקטקתי בדלת והוא פתח את הדלת.

"עדן אני..."

נישקתי אותו. בנשיקה אחת אני כבר מבינה מה עובר עליו. הוא בדיוק כמוני, הוא צריך מישהו שיתן לו תשובות.

"בראיין אני אוהבת אותך לא משנה מה יעמוד לי בדרך בין אם זה הריון או בין אם זה... לא משנה מה! אני אוהבת אותך!"

הסתכלתי לו בעיינים וראיתי דמעות מבצבצות שם. איזה כיף שאני משפיעה עליו ככה!

"אני לא רוצה ילד מאף אישה אחרת רק ממך! כי אני אוהב אותך! ולא את אף אחת אחרת ואני מבטיח לך שיום אחד את תהיי האישה שלי!"

הרגשתי צביטה קטנה בלב כי אני מבינה שהוא באמת אוהב אותי ואני באמת אוהבת אותו. הוא נישק אותי באגרסיביות והפיל אותי למיטה.

"אישה שלי"

"גבר שלי"

התנשקנו עוד הפעם ועשינו דברים...
התעוררתי בבוקר לצד הגבר שלי ונכנסתי לאינסטה של קים, ראיתי שהיא העלתה לסטורי שהיא עושה הפלה. אין לה גבולות זאתי אה? קיבלתי הודעה בוואטספ ממספר חסום. זה היה סרטון ראו בו את מ-מאיה? בתוך חדר קטן בוכה...

"דנדןןןן! באייןןן!"

קמתי מהמיטה מהר והלכתי לחדר שלה,
היא לא שם.

"מאיה! מאיה!"

התחלתי לצרוח בכל הבית אבל אף אחד לא ענה לי נפלתי על הרצפה בעוד שאני בוכה כמו מטורפת.

"בייב? מה קרה?!"

בראיין קם משנתו.

"מאיה... ה-היא נחטפה"

גמגמתי והוא הסתכל עליי בשוק.

"אני אחות רעה..."

"מאיפה הבאת את זה?!"

"היא הייתה פה! בבית! והצליחו לקחת אותה מבין הרגליים שלי"

"זה לא אשמתך עדן די תפסיקי להאשים את עצמך בכל דבר!"

"וואלה?! אז תראה את זה ותגיד לי"

הראתי לו את הסרטון והקולות מן הסרטון שברו אותי עוד יותר.

"זה לא אומר שזה אשמתך! זה אשמת הבן זונה הזה שיקבל גזר דין מוות ממני בסופו של דבר, די בייב אל תבכי זה שובר אותי לראות אותך ככה"

הוא אמר ומחה את דמעותיי.

"אני רוצה למצוא אותו ולחסל אותו..."

A BRIEF LOVE... חטיפהWhere stories live. Discover now