"לך תזדיין"
שישחרר כבר!
"איתך..."
~~~~~~~~~~~~~
תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות...
ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
מזהירה: בפרק הבא הולך להיות המון תכנים מיניים די מפורטים...
נ.ב עדן
עבר חודש מאז שאמי מתה אבל אני לא הרגשתי את הכאב שישב לי על הלב רק בזכות בראיין הוא ניחם אותי, עזר לי והכי חשוב אהב אותי... מאיה עברה לגור איתי ועם בראיין, בהתחלה היה לה קשה אבל לאט לאט היא התחילה להתגבר על הכאב ועלה לה שוב חיוך על השפתיים.
"מאיה... בוקר טוב את צריכה ללכת לגן היום"
היא פקחה את עייניה ועשתה פרצוף עצוב.
"אבל אני רוצה להישאר איתך ועם באיין"
כמו שאתם רואים היא לא יודעת עדיין להגות את השם בראיין אבל בראיין סולח לה.
"אם את תלכי היום לגן אני אקנה לך גלידה"
היא פקחה את עייניה במהירות.
"ישששששששש"
היא צרחה וצחקתי. ציחצחתי לה שיניים והלבשתי אותה שמלה קיצית וחמודה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ירדנו למטה ושם חיכה לנו אהובי עם תיק מאורגן של מאיה ,שתי כוסות אחת של שוקו והשניה של קפה וגם קורונפלקס מתוק למאיה.
"אני מאוהבת בך את יודע?"
"אממממ כן אני יודע את זה"
ציחקקתי והוא חייך והתנשקנו. מאיה שהייתה באמצע אוכל עשתה פרצופים של להקיא ואני ובראיין צחקנו. אז אני ובראיין עשינו שא עד אחד מי יקח את מאיה לגן ובראיין הפסיד! אז הוא יצא איתה ואני נשארתי בבית לעשות עבודה של בית הספר בכל זאת אני בי'ב... אז הייתי צריכה לעשות עבודה על מלחמת העולם השניה, היטלר הבן זונה למה אני צריכה לעשות עבודה עליו?! מי הוא בכלל?! התחלתי להקליד.
"היטלר הוא בן זונה"
אמרתי וכתבתי תוך כדי.
"טוב זה נכון"
שמעתי קול מאחורי וקפצתי.
"בראיין!"
הוא צחק וסימן לי לקום אז קמתי ואז הוא התיישב והושיב אותי עליו.
"איך הגעת כזה מהר?"
"נתתי אותה לנהג ואמרתי לו גם להחזיר אותה אז על מה את צריכה לעשות עבודה?"
"על מלחמת העולם השנ.."
עצרתי כשהרגשתי את החבר שלו עולה. איזה כיף שאני משפיעה עליו!
"מה לעשות את משפיעה עליי..."
הוא אמר כאילו קרא את מחשבותיי והסמקתי. הוא העלה את ידו אל המכנס הקצרצר ומשם זה היסטוריה.
אחרי כמה שעות ושינה טובה:
"בוקר טוב ובוקר טוב ובוקר טוב ובוקר טוב ובוקר טוב..."
שמעתי קול קטן שקופץ על המיטה. פקחתי את עייני וראיתי את מאיה הקטנה הזאת עם חברה שלה?
"עדן תראי הבאתי חברה הביתה קוראים לה תאיר"
צחקתי ואז בראיין התעורר.
"בוקר"
"באיין!! תראה באתי חברה הביתה"
צחקתי מאיך שהיא אמרה את השם של בראיין.
"מאיה אם אתן תהיו בסלון עד המספר שלוש אתן מקבלות שוקו 1..."
בראיין אמר ותוך שניה הן כבר היו למטה.
"אז שאני אבין את צחקת על השם שלי עכשיו?"
הוא אמר כשהוא עלה מעליי במהירות.
"כן נראה לי שכן"
"וואלה?"
"כן"
הוא התחיל לדגדג אותי במקומות הכי רגישים שלי וזה כבר הגיע למצב שלא נשמתי.
"דייי בראייןןן בבקשהההה"
אמרתי תוך כדי ציחקוקים.
"תגידי שבראיין זה השם הכי יפה בעולם"
"בראיין זה השם הכי יפה בעולם"
אמרתי והוא חייך חיוך גדול. הזזתי אותו ממני וקמתי מהמיטה (הערת כותבת: עכשיו אצלהם זה השעה חמש בערב). החלטתי להחזיר לו. תפסתי אותו בשני ידיו, והגבלתי אותו מלהזיז את רגליו בעזרת רגלי.
"תגיד שעדן זה שם יותר יפה מבראיין!"
"וואלה?"
"וואלה וואלה"
הוא הרים אותי וזרק אותי למיטה כשהוא מעליי.
"ואם לא בא לי?"
"אתה תסבול"
הוא הרים גבה ואני בעטתי לו בביצים. רצתי למטה.
"תרביצו לו עם כריות"
לחשתי לקטנות והן הנהנו מצחוק תוך כמה דקות הוא ירד למטה והבנות הסתערו עליו והוא נפל על הספה וכבר לא יכלתי להפסיק לצחוק!
"עדן אני עוד אתפ..."
ותאיר נתנה לו כרית לראש. פה אני מתתי מצחוק. הוא תפס את הכריות שלהן והן ברחו לחדר אוי, ברחתי לחצר והתחבאתי מאחורי שייח. אבל הוא תפס אותי.
