קים נפלה על ארצה ללא רוח חיים. הצרחה של עדן הייתה מרחישת אוזניים.
"לא לא לא לא!"
עדן צרחה עליו. הוא נשאר במקומו מחייך. עדן שכבה מעליה וצרחה ואני עוד לא הפנמתי את מה שקרה פה. הרמתי את עדן וחיבקתי אותה.
"בראיין היא השאירה אחריה אחות קטנה..."
דמעה זלגה מעייני ועדן המשיכה לזעוק.
"א-אנ א..."
עדן המשיכה לבכות ופתאום היא התחילה לנשום בכבדות.
"עדן תסתכלי עליי"
נשימותיה נעשו יותר כבדות משניה לשניה.
"תנשמי עמוק"
"אאא.."
"בשביל קים!"
היא הסתכלה לעייני והתחילה לנשום כרגיל. חיבקתי אותה והיא לאט לאט נרגעה.
"איפה קים?"
"במקום יותר טוב..."
ראיתי שהחרא הזה מתרחק חיבקתי את עדן שהפנים שלה בחזי, לקחתי את האקדח שלי ויריתי 3 פעמים. היא נבהלה.
"מה זה היה?"
היא שאלה בקול שקט.
"שום דבר..."
שלושה ימים אחרי
יום ההלוויה של קים הגיעה התלבשתי בבגדים שחורים וחיכיתי שעדן תצא. היא פתחה את הדלת ויצאה עם שמלה שחורה עם מחשוף קטן בחזה ונעלי עקב שחורות וראש מורכן.
"את יפייפיה"
הרמתי את ראשה והסתכלתי עליה.
"אני לא בטוחה שאני אצליח לעשות את זה..."
"את יכולה לעשות את זה, את חזקה, אני מאמין בך"
היא חייכה חיוך קטן ונישקה אותי.
"אני אוהבת אותך"
"אני אוהב אותך"
החזקתי את ידה ויצאנו החוצה. המון אנשים בוכים בבגדים שחורים הופיעו ומאיה ולירון שיחקו בחדר בשקט. אם היא רק הייתה מבינה מה קרה לאחותה הגדולה...
אחרי 7 שעות
נ.מ עדן
"עדן איפה קים?"
לירון האחות הקטנה של קים שאלה.
"קים בשמיים"
"מתי אני אראה אותה שוב?"
"עוד קצת זמן"
שיקרתי גם לה אבל בעיקר לעצמי.
"אני מתגעגעת אליה"
חיבקתי אותה כשירדה לה דמעה קטנה"
"גם אני..."
YOU ARE READING
A BRIEF LOVE... חטיפה
Novela Juvenil"לך תזדיין" שישחרר כבר! "איתך..." ~~~~~~~~~~~~~ תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות... ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
