"לך תזדיין"
שישחרר כבר!
"איתך..."
~~~~~~~~~~~~~
תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות...
ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
ליבי פעם בחוזקה שחשבתי שבראיין שומע את פעימותיו, החור שהיה לי כל החיים בלב כל החיים פתאום נפתח כל כך חזק שהרגשתי דקירות. אבא שלי?
"אני מצטער שלא סיפרתי לך א-אני פשוט נלחצתי...."
לא הצלחתי להגיב. פשוט עמדתי והסתכלתי לו בעיינים בעוד שאני מנסה להבין את בשורתו.
"עדן?"
הוא נגע בי ומיד נרתעתי, זזתי אחורה ובלי כוונה רגליי איבדו את הדרך ונפלתי על הרצפה כשאני יושבת וכשידי על פרצופי.
"עדן תעני לי!"
הוא אמר בקול רם ושמעתי את צעדיה של קים מתקרבות.
"מה עשית לה?"
אמרה בקול צעקני מידי.
"אבא שלה"
היא נעצרה והסתובבה אליו.
"א.ע?"
הוא הנהן והיא הסתובבה אליי.
"טוב ביי בראיין"
"מה זה? אני לא משאיר אותה ככה"
"אתה לא אני דואגת לה כרגע ואתה צריך ללכתי כי אתה יודע שאם היא תקום ותראה אותך היא תחטוף התקף חרדה אז ביי בראיין!"
היא צעקה את ה'ביי בראיין' שניה לפני שהוא יצא החוצה הוא לחש לקים משהו והלך.
"עדן?"
הסתכלתי אליה בעיינים דומעות והיא חיבקה אותי חזק.
"הכל בסדר"
"לא הכל לא בסדר כי מאיה תקועה עכשיו עם הבן אדם הזה שאני אפילו לא מכירה את שמו"
"אריק עוזרי"
היא לחשה והסתכלתי עליה.
"זה מה שהוא לחש לך?"
היא הנהנה ובדקתי מה השעה, ארבע טוב אני אשטוף פנים ואלך.
"לאן?"
"למועדון 'שאפ' "
"אני באה איתך"
הנהנתי וחיכיתי שהיא תתלבש. היא התלבשה👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
תפסנו מונית ותוך חצי שעה הגענו כי זה בחצי השני של העיר. התיישבנו באיזה שולחן והגיע המלצר, חתיך!
"שלום מה תרצו להזמין?"
"אני רוצה תה ירוק, קים?"
"אני אקח קפה"
"אין בעיה"
הוא אמר והלך כשהוא עושה לקים עיניים.
"קימוש מה אני רואה פה?"
היא הסמיקה וחייכה.
"הוא חתיך מה אני אעשה?"
צחקתי והשתייה שלנו הגיעה. אחרי עשר דקות הכל היה כבר גמור וראיתי באופק מכוניות שחורות מתקרבות.המכונית הראשונה חנתה ואחרייה השניה. אני רואה איש גדול לבוש שחור יוצא מהמכונית הראשונה ופותח את הדלת מהצד השני. יצא משם איש לבוש בחליפה, זה הוא. במכונית השניה עוד איש לבוש בשחור פותח את הדלת ויוצאת משם ילדה קטנה. נשימתי נעצרה, מאיה! הסתכלתי על קים והיא נשמה עמוק. האיש נכנס למסעדה ונעמדתי. הוא בחן אותי וחייך. הוא התקרב אליי ואני התרחקתי.
"אריק?"
שאלתי וקים אחזה בי חזק.
"את יכולה לקרוא לי אבא"
"ואם אני לא רוצה?"
הוא הסתכל עליי במבט מרוצה ואני רק רוצה שיחזיר לי את מאיה.
"עקשנית בדיוק כמו אמא שלך"
ליבי החסיר פעימה כשהוא אמר אמא שלך.
"מה אתה רוצה ממני? לא הספיק לך לנטוש אותי כשהייתי תינוקת?"
הוא הסתכל עליי במבט עצוב. ובאותה שניה מאיה נכנסה למועדון היא רצה אליי ותפסתי אותה כל כך חזק.
"את בסדר?"
היא הנהנה וחיבקה אותי.
"איפה היית חיפשתי אותך ואת באיין!"
היא אמרה והתחילה לבכות.
"זהו זה נגמר עכשיו את איתי"
היא חיבקה אותי ואריק עשה בכי מזוייף.
"סיימנו עם הסרט הטורקי?"
"מה אתה רוצה מאיתנו?"
"ישירה בדיוק כמו אמא שלך"
הוא מלמל בעצבנות.
"תפסיק להזכיר את הזונה הזאת ותגיד לי מה אתה רוצה?!"
הוא התחיל להסתובב סביבי ואני מתחילה להתעצבן.
"אחחח עדן עדן עדן מה עם בראיין?"
"מה אכפת לך?!"
"אל תתחצפי אליי טיפשה אחת"
הוא צעק והרגשתי שרפה על הלחי שלי, הוא הביא לי כאפה עכשיו?!
"מה אתה עושה יבן של זונה?!"
שמעתי את קים מתערבת.
"סתמי תפה את ושבי בצד"
"לא רוצה"
שני שומרים תפסו אותה.
"תעזוב אותה היא לא קשורה לזה!"
"אבל את קשורה לזה"
"מה אתה רוצה? למה חטפת אותה?! תסביר לי מה אתה רוצה?!"
