"לך תזדיין"
שישחרר כבר!
"איתך..."
~~~~~~~~~~~~~
תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות...
ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
לפני שעה סיימתי את השיער ואת האיפור אבל הלב שלי לא מפסיק לפעום בחוזקה אני לחוצה עד כדי כך שאני מפחדת שיהיה לי התקף חרדה ברגע שאני אעלה לחופה. לפני חודש חברה של אמי, אוליביה עברה אלינו עד לחתונה בכדי שתוכל לעזור לי עם השמלה ובחתונה עצמה ,אוליביה הייתה חברה של אמא שלי אבל מאז ומתמיד אוליביה נחשבה אצלי כדמות אימהית. ישבתי בחדר באולם של הכלות, אוחזת בספה בחוזקה וראשי היה מורכן כלפי מטה.
"אני זוכרת שביום חתונתי הייתי כל כך לחוצה שקרעתי את הפרחים של הזר שניה לפני שעליתי לחופה"
אוליביה צצה פתאום בפתח הדלת.
"במזל אמא שלך הכריחה אותי לקנות עוד זר"
"איך הצלחת להתמודד עם הלחץ?"
"כשהתהלכתי בחופה הסתכלתי עליו וכל הלחצים וכל הפחדים נעלמו בתוך עיניו כאילו העינים שלו מגדלור שמראה לי לאן ללכת והייתי מהופנטת"
"באמת?"
"כן"
היא עצרה ואז המשיכה.
"עכשיו את צריכה ללבוש את השמלה!!!"
צחקקתי והלכתי להתלבש.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"וואו. את נראת מדהים"
היא אמרה וכשהסתכלתי במראה ראיתי עדן אחרת לגמרי.
"אני.... א... א..."
אוליביה ציחקקה לעצמה וסידרה לי כמה דברים בשמלה.
"את מושלמת"
חיבקתי אותה ושמעתי שהיא מקנחת את האף.
"נו באמת האיפור"
ציחקקנו ביחד והיא אחזה בידי.
"את מוכנה?"
היא שאלה והנהנתי בקלות. התקדמנו אל עבר הדלת הגדולה והיא נפתחה בעוצמה רבה. התקדמנו אל עבר החופה נשמתי הייתה כבדה מרגע לרגע אך ברגע שראיתי אותו...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
