נ.ב בראיין
בחמש בדיוק יצאתי מהבית לראות שעדן וקים לא הלכו למועדון הדפוק הזה. הגעתי למועדון רק בשעה שש, פקקים מזדיינים ראיתי את קים ומאיה על הרצפה כשאין אף אחד בפנים.
"עדן? עדן?!"
קים התעוררה והתחילה לבכות אז חיבקתי אותה.
"בראיין ה-הוא לקח אותה"
"אל תדאגי אנחנו נחזיר אותה"
היא חיבקה אותה ואני אותה. הלכתי למאיה וראתי שהיא ישנה אז הרמתי אותה ועזרתי לקים לעמוד והלכנו לבית שלי. כשהגענו ראיתי שקים פצועה אז לקחתי את קים ומקלחת והושבתי אותה על הכיור ואת מאיה השכבתי לישון במיטה שלי. חזרתי לקים והוצאתי את העזרה הראשונה והתחלתי לטפל בקים.
"למה אתה לא משאיר אותי לרופא וזהו?"
"אני לא סומך על אף אחד וגם בגלל שאת מאוד חשובה לעדן, וכל מי שחשוב לעדן חשוב לעדן חשוב גם לי"
היא חייכה וחייכתי אליה בחזרה.
"מה?"
שאלתי נבוך.
"סתם אתה חמוד עכשיו אני מבינה מה עדן מוצאת בך"
חייכתי והמתח שהיה באוויר היה כבר מביך.
"את רעבה?"
"האמת שלא אני עייפה"
"בואי אני אקח אותך לחדר"
היא הניחה עליי יד ולקחתי אותה לחדר של עדן כי בתכלס היא לא משתמשת בו היא ישנה איתי. שמתי אותה על המיטה והתקדמתי לכיוון המיטה.
"בראיין?"
הסתובבתי אליה.
"תודה, זה ממש לא מובן מאליו איך שהתנהגת אליי וכשאני התייחסתי אלייך כמו זבל"
הנהנתי בחיוך קל ויצאתי מהחדר. שמעתי בכי קטנטן מהחדר של מאיה והלכתי אליה.
"מאיה?"
הרמתי אותה והיא חיבקה אותי חזק.
"באייןן"
נישקתי אותה והנחתי אותה על המיטה.
"איפה עדן?"
היא שאלה בקול שקט ותמים.
"היא ישנה אסור להפריע לה"
הייתי חייב לשקר לה אחרת אני לא יודע מה היא הייתה עושה.
"רוצה לישון?"
שאלתי אותה והיא הנהנה בשקט ונרדמה לאט לאט. יצאתי מהחדר שלה לכיוון המשרד וכן יש לי משרד בבית. התקשרתי לאבא שלי.
"הלו"
שמעתי את קולו הקשוח מבעד לטלפון.
"אבא"
YOU ARE READING
A BRIEF LOVE... חטיפה
Teen Fiction"לך תזדיין" שישחרר כבר! "איתך..." ~~~~~~~~~~~~~ תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות... ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
