נקודת מבט טאהיונג :
בקרים אף פעם לא היו הדבר האהוב עליי , במיוחד כעת כאשר קרניי השמש מסנוורים את עיניי וגורמים לי לפתוח אותן ולהאנח בעצבנות . מעירות אותי מהשינה הנפלאה אשר נסחפתי אליה .
אני פונה לעבר השירותים בכדי לשטוף את פניי אך כאשר אני עומד מול המראה , איני מביט בדמותי אשר משתקפת עליה , מה הטעם ? איני נראה טוב , אף פעם לא הייתי ואף פעם לא אהיה . אני גם לא טורח להבריש את שיערי הבלונדיני אשר נראה מזעזע ומלא קשרים באופן מחריד , איני רוצה לטרוח בשביל להרשים מישהו , לא שיש מישהו כזה .
המוזיקה הייתה כל עולמי , התרופה אשר ריפאה את פצעיי , גרמה לי להתנתק מהעולם הזה ומהמציאות העגומה ולשקוע בתוך מציאות אחרת , טובה יותר.
אני עוצם את עיניי כאשר אני מתקרב לעבר המקום שלא סבלתי מעולם , נאנח בעצבנות ומנסה להרגיע את עצמי , אני בבית הספר.
בעיניי זה מקום כל כך חלול וריק , בלי שום עומק , האנשים שם הם מטומטמים שמנסים לחפש את עצמם במקום כזה , הם אינם מצליחים ואינם יצליחו.
" חברים " אף פעם לא זכיתי לדעת מהי ההרגשה כאשר יש מישהו לצידי שאוכל לקרוא לו חבר , אף אחד לא רצה להתחבר אליי כך שביליתי שנים על גבי שנים בבדידות והרגשה קרה שתמיד עטפה את ליבי . מה שכן זכיתי בו היה לחשושים וצחקוקים אשר נשמעו כאשר עברתי במסדרונות הבית ספר , הם צחקו עליי ואני נתתי להם כך שבסופו של דבר, התרגלתי.
ראשי היה מושפל לעבר רצפת הבטון המלוכלכת כאשר פסעתי במהירות לעבר כיתתי , לא מניד עפעף לעבר אותם נערים ונערות אך מרגיש באי נוחות תחת עיניהם הבוחנות אשר סורקות את גופי , מרגיש עירום וכל כך פגיע ,
כאילו יכלו להביט הישר לתוך נפשי.
______________________________________
טוב זה הסיפור הראשון שאני כותבת + מפרסמת .
הסיפור הוא על וקוק :) מקווה שתהאבו את הסיפור !
#עדן
YOU ARE READING
Dark thoughts - vkook
Fanfiction״ אני יודע שהדבר היחיד שהוא יעשה זה לברוח ממני,כי הוא לא יצליח להתמודד עם זה ג׳ימין,הוא לא יתמודד עם זה שהוא נישק גבר ״
