Dark thoughts - part 18.

321 31 13
                                    

אחרי עשורים שלא הייתי פה:)

נקודת מבט הכותבת  :

לאחר הוידוי של ג׳ונגקוק על מה שאירע באותו יום,טאהיונג ברח מהמלתחות ודאג לנתק את עצמו מכל העולם,חוזר אל הבועה בה חי,אותה אחת אשר שמרה עליו מהמפלצות אשר מתהלכות בחוץ.הוא לא יכל לדמיין את עצמו מנשק את ג׳ונגקוק,מנשק גבר.

כל חייו הוריו הטיפו לו שאהבה היחידה אשר הוא אמור לחוות היא בין גבר לאישה וכי כל דבר אחר הוא אסור,לא נכון ונוגד את הטבע. וכאשר טאהיונג הבין כי הוא עבר על כל מה שהוא אי פעם גדל עליו,גרמה לו להרגיש כסוטה מהדרך אשר בה כולם פסעו,כאילו היה עצם זר ומיוחד והוא לא רצה להרגיש ככה,הוא בסך הכול רצה להיות נורמלי למרות כי לא ידע מה זה בדיוק ואיך זה מרגיש.

הוא ניסה לדמיין איך אותה נשיקה הייתה,האם ג׳ונגקוק כפה את עצמו עליו?למרות שלא האמין שג׳ונגקוק מסוגל לדבר כזה.אך אם לא זה אומר שהוא עשה את זה מרצון,ובראשו התעופפה השאלה של האם הוא רצה את זה באמת..?
למרות ההכחשות הבלתי נגמרות,טאהיונג ידע,יש משהו בג׳ונגקוק שגורם לו לחשוב עליו טיפה יותר,לגרום לו להתעסק בו אך הוא לא הצליח להבין מאיפה זה נובע.
אולי זה בגלל שהוא ביקש לשבת לידו?או כי מרגיש כאילו הם עברו הרבה למרות שכל מה שג׳ונגקוק עשה היה לסבול מהערות הפוגעניות אשר טאהיונג נהג להשליך לעברו.כך או כך בין אם הוא רצה לראות אותו שוב או להתחמק ממנו לעד,זה גם מה שהוא קיווה אך לא יכל לעשות שאת מכיוון שידע כי יש את העבודה הזאת שצריך להגיש וככל שהוא יתחמק ממנה יותר ככה הוא ישאר יותר זמן בחברת ג׳ונגקוק ודבר כזה הוא לא היה בטוח שיועיל לו. לכן הוא דאג לבקש את המספר של ג׳ונגקוק מהמזכירות ובצעד נועז ומפוחד כאחד להתקשר אל הנער אשר לא מפסיק להעסיק את ראשו ולא נותן מנוח למחשבותיו.

״הלו..?״קולו הרך של ג׳ונגקוק נשמע מבעד למסך ובאותו רגע טאהיונג פחד שישמע איך ליבו מאיץ פתאום ממשמע קולו.

״ג׳ונגקוק זה טאהיונג״אמר טאהיונג בקול אשר לא מסגיר דבר למרות שאם היו מבחינים בו הם יכלו לראות כי זיעה מצטברת על מצחו וידיו רועדות.

״א...ה כן טאהיונג אתה בסדר?זאתומר..ת את..״

״כן אני בסדר אתה מדבר הרבה״הרצין טאהיונג בקול.

״סליחה״מלמל ג׳ונגקוק בשקט,סותר לעצמו מנטלית על כך שהוא מביך את עצמו בפני הנער שאהב.

״בכל מקרה אנחנו צריכים לסיים את העבודה אז תגיע לפה עוד שעה בכדי שנגמור עם זה כבר״ רשף בכעס נזכר בפרצופו של המורה השנוא עליו מכל,הרי הוא מעולם לא פנה אליו,או שלא היה לו אכפת ממנו עד אותו היום שבו ביקש ממנו לחבור לג׳ונגקוק ולעשות עבודה מטופשת, אז מדוע הוא מטיל עליו כזאת משימה קשה?

Dark thoughts - vkookWhere stories live. Discover now