נקודת מבט טאהיונג :
במחצית מחיי הצלחתי להרחיק ממני את המפלצות אשר מתהלכות בחופשי ברחבי העולם , אנשים . ככה אני לא אפגע ולעולם לא אחוש אכזבה ממישהו באיזשהי דרך כלשהי שתצליח לרסק את ליבי . אך איכשהו באופן לא מובן כאשר הכרתי את ג'ונגקוק לא רציתי להרחיק אותו כמו שתמיד נהגתי לעשות וחלק ממני אפילו ייחל שהוא לא יבוא אחריי , שישאר לשבת ליד ג'ימין ויתעלם מקיומי כמו שאני עשיתי עד כה וימנע מעצמו את ההרס אשר אני בטוח שיגרם לו ממני , אך כמובן חלק אחר רצה שהוא יתקרב אליי אולי זאת הסיבה שניגשתי לעבר שולחנו ושל ג'ימין אשר ניצב באמצע הקפיטרייה , התחלתי לחשוב שהוא אולי לא כמו כולם , אולי הוא לא יאכזב אותי , אולי לא כולם רעים אחרי הכל.
אך איני יכול להסתפק באולי .
אני פשוט לא יכול .
צעדיו נשמעו בבירור והשקט שרר ברחבי המסדרון הריק שאנו כעת פוסעים בו , כל אחד שקוע במחשבותיו כך שכאשר עצרתי בפתאומיות , ג'ונגקוק נתקל בי ונפל ארצה , פעולה שגרמה לצחקוק קטן לברוח מפי .
" היי ! על מה אתה צוחק ? תעזור לי לקום !!" ג'ונגקוק אמר אך חיוך קישט את פניו לאחר מכן , פעולה שגרמה לי לתהות איך הוא נראה כל כך מדהים כל הזמן ?
" הממ ..טאהיונג , אתה בוהה ." אמר וכאשר התעוררתי מהבהייה הממושכת בו הבחנתי בכך שהוא אינו על הרצפה יותר אלה עומד ממש מולי , קרוב מדי. צעדתי כמה צעדים אחורה וכיחכחתי בגרוני , ג'ונגקוק הסתכל עליי כמצפה שאפצח את פי אך באותם רגעים , לא היה לי מה להגיד.
" אז .. אני , אתה עדיין חושב שאני פאגוט לא ? והבהרת שאתה לא רוצה שום קשר איתי אז מה אתה רוצה ? " שאל והבעת בלבול הייתה ניקרת על פניו .
" אני ? אני לא רוצה כלום , מה אתה רוצה ? " התחכמתי , רוצה לשמוע את קולו שוב .
" אנ..י לא רו..צה שום דבר , למה אתה חושב שאני רוצה משהו ? " אם הוא מבולבל אז אני יותר .
" כי עקבת אחרי אולי ? " הרמתי את גבתי וחיוך ממזרי על פני , אני לא מבין אותו .
" אני לא עק..בתי אחריך ! אני הלכתי ל..לוקר כן ! הלכתי ללוקר שלי " אמר והצביע על לוקר אקראי שבבירור לא היה שלו .
" אני בטוח בזה " הציניות נשמעה בקולי ולחייו נצבעו בצבע ורוד עדין מתוך ביוש , יודע שעליתי עליו . שנינו לא ידענו מה רצינו אחד מהשני וכאשר גם הבהרתי לו בצורה מאוד ברורה שאיני רוצה קשר איתו , המשכתי להתקרב גם אם זה בצעדים קטנים ושקטים , כאלה שאני אפילו לא הבחנתי בהם .
" אז .. אמ , אני אחזור " אמר והצביע על דלת הקפיטרייה אשר נראתה מרחוק , מסתובב ומתחיל לפסוע לכיוונה .
" חכה ! " צעקתי לעברו ואחזתי בזרועו , הוא הלם בפתאומיות והסתובב לעברי .
" מה ? " שאל וכיווץ את גבותיו כמנסה להבין משהו אך לא מצליח.
" אני , אני מצטער על מקודם אנ..י לא התכוונתי ואמ אבל אני לא יכול להיות אחד מהחברים שלך , אני.. זהו. " הלחץ זרם בעורקיי ועל מצחי הסתברו טיפות זיעה .
" למה לא ? " שאל ובחן את פניי .
זה לא כזה פשוט ג'ונגקוק , אתה לא תבין גם אם אסביר לך את זה אלף פעם .
" אתה תיפגע " אמרתי והסתכלתי הישר אל תוך עיניו , מנסה להחדיר לו את כל אשר נמצא על קצה לשוני אך מסרב לתת למילים להיזרק לאוויר.
" ממה ? "שאל וגיחוך נפלט מפי , הוא באמת תמים כמו שחשבתי.
" ממני " השבתי בקצרה ועזבתי את זרועו , מסתובב ומתחיל ללכת אך הפעם הוא זה שתפס בזרועי ועצר את רגליי מלהתקדם עוד צעד אחד.
" אתה לא תפגע בי " אמר והביט בי כמנסה לאמת את דבריו , טלטלתי בראשי כאות שלילה .
" אני לא מתכוון לקחת את הסיכון שאני כן " אמרתי ושיחררתי את זרועי מידו אשר אחזה בי , הוא התכוון להגיד משהו אך בסוף נאנח בכבדות ופשוט הסתובב והלך , פוסע חזרה לעבר הקפיטרייה.
הוא יכל להיות האור שיאיר את האפלה אשר נפלתי לתוכה לפני הרבה שנים . הוא יכל להיות הסיכוי שלי להינצל , אולי הוא יכל להיות האחד שסוף סוף יצליח לגרש את אותן מחשבות אפלות אשר ניסיתי להשתחרר מהן .
אבל כל מה שעשיתי היה לתת לו ללכת .
______________________________________
לקח לי שנה לחשוב איך לסיים את הפרק ואני מקווה שאהבתם :)
אז שנה טובה לכולם ❤ מקווה שתגשימו את כל השאיפות שלכם השנה ותזכרו שגם אם קשה לא צריך להרים ידיים !🙅
אני כבר יומיים מצוננת ^_^
טוב סבבי , אני אנסה לכתוב עוד פרק ולעלות אותו מחר , אוהבת ♡
YOU ARE READING
Dark thoughts - vkook
Hayran Kurgu״ אני יודע שהדבר היחיד שהוא יעשה זה לברוח ממני,כי הוא לא יצליח להתמודד עם זה ג׳ימין,הוא לא יתמודד עם זה שהוא נישק גבר ״
