לאחר שעתיים בהם פרקתי את זעמי על משחקי מחניים, קפיצות בחבל וריצה סגנית המנהלת נכנסה והושיבה את כולם שוב , היא הודיעה על הטיול השנתי שיערך בהמשך השנה , אליו יצא כל בית הספר ושצריך לבחור זוג להיות איתו בחדר למשך כל הטיול , אני כמובן חשבתי על מור כאופציה הראשונה שלי , לא הספקנו לדבר על זה ומהר מאוד התקדמנו כולנו למלתחות .
בעת שהתקלחתי שמעתי את רעות מדברת עם אחת מחברותיה
"אז עומר ואני רבנו אתמול, בכלל, הפתיע אתי שהוא בחר אותי לקבוצה שלו "
אני שונאת אותה.
"רעות, אל תהיי טיפשה , הוא אוהב אותך"
המילים האלו , שהחברה שלה אמרה לה צבטו בליבי , וזרמים רעים החלו גועשים בבטני כמו מבשרים משהו רע.
יצאתי מהמקלחת התלבשתי ויצאתי ששערי עוד רטוב
התיישבתי בכיתה מהרהרת על כל המאורעות האחרונים שעברו עליי , לפתע ליאור התיישב לידי והביט בי
"מה?" שאלתי לבסוף אחרי דקה מביכה של מבטים מצידו
"סתם" ענה "רציתי להתנצל על אתמול"
"זה בסדר" חייכתי אליו " לא קרה כלום"
בסוף יום הלימודים הלכתי לעבודה בספרייה, כשסידרתי את הספרים באחד מהמדפים עומר בדיוק שלף ספר מהמדף המקביל , כך שיכולתי לראות את עיניו ממש מולי דרך החור שנוצר, מהר דחפתי לשם ספר והמשכתי בעבודתי.
"עדיין במשחק שלך" הוא אמר בעודו מסדר את הספרים
"מה אתה רוצה ?" השבתי בתקיפות , עצבנית על כל מה שהוא גורם לי להרגיש
הוא לא השיב ואני התעצבנתי יותר, הלכתי לעברו
"מטומטם" סיננתי לעברו , הוא הרים את ראשו והביט במבט חודר בעיני
הוא פתח את פיו כדי להשיב , כמובן שלא חשבתי שיוותר לי
ואז לירון נכנסה לספרייה , וקטעה את השיחה , אם אפשר לקרוא לזה שיחה .
"בואי אני חייבת לדבר איתך על משהו"
"מה?" השבתי בכלל חושבת על עומר שהמשיך לסדר את הספרים והסתכל אלינו מידי פעם"
"אממ " היא היססה
"נו לירון דברי כבר" התעצבנתי"טוב , אז , אני ומור ממש התחברנו לאחרונה ורצינו לצאת לטיול ביחד"
"טוב לירון אין לי כוח לזה עכשיו , אין לי ראש"כמובן שהתעצבנתי , מור היא החברה הכי טובה שלי היא בכלל לא מכירה את לירון
"אל תדאגי" היא המשיכה , עושה בכוונה " אנחנו נמצא לך זוג
"אני נראת לך נזקקת?" התפרצתי עלייה " תתרחקי ממני , אני רוצה להיות לבד"
היא הלכה ואני הסתובבתי לכיוון עומר שהסתכל בנו ורצתי משם.
נכנסתי לחדר מור ישבה על המיטה. "איזו שמלה נראת לך יותר יפה? השחורה או הכחולה?"
"תשאלי את לירון" אמרתי בעודי לוקחת את המגבת והבגדים. נכנסתי לאמבטיה וטרקתי את הדלת
כשיצאתי מור ישבה המומה על המיטה . "מה הקשר לירון?"
"את גם ככה יוצאת איתה לטיול" צעקתי לעברה "עזבי אני רוצה בכלל שנתרחק לגמרי אל תדברי איתי
"אבל לינוי אני אמרתי לה שאני אצא איתה כי--"
"זה לא מעניין אותי" קטעתי אותה , צרחתי , אני לא מאמינה שהיא באמת אמרה לה דבר כזה
לירון נכנסה לחדר והתיישבה ליד מור ומהר התערבה בשיחה
"תקשיבי לינוי אנחנו באמת רוצות לצאת ביחד וזה לא קשור אלייך או לכמה זמן את ומור חברות"
"טוב לירון שחררי ממני" הפניתי את מבטי למור " את לא רואה שהיא מסכסכת ביננו?"
"טוב אתן יודעות מה , תישארו שתיכן ביחד אני עפתי"
"אבל איפה תשני?" אמרה מור
"מה זה אכפת לך?" עניתי לה , יצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת
הלכתי במסדרון לכיוון חדרו של פיליפ המנהל , פתחתי את הדלת בלי לדפוק וצעקתי "אני רוצה שתעביר אותי חדר עכשיו"
פתאום ראיתי את פיליפ ואת ליאור שישב מולו תוקעים בי מבט מופתע. הסמקתי.
"סליחה" מילמלתי והתכוונתי לצאת
"חכי רגע" אמר פיליפ "רק להיום יש חדר פנוי תשני בו לבד עד שנחליט מחר מה לעשות"
"אוקיי" עניתי , נשמתי לרווחה כי אין מצב שהייתי חוזרת לשם
"קחי הנה המפתח"
"תודה" בקושי הסתכלתי על ליאור ויצאתי מהחדר
לפני שהלכתי לחדר הפנוי לישון יצאתי החוצה לכיוון הבניין הישן , הפעם לא כדי לרקוד אלא כי ראיתי שם בפעם הקודמת שק איגרוף
נכנסתי לאולם הישן והתחלתי להרביץ לשק , דמיינתי אותו בתור לירון והרבצתי לו כל כך חזק עד שירד לי דם
"ומה עשה לך השק?" נבהלתי למשמע קולו של תום , זה שהדריך אותי בבוקר ספורט
"חשבתי שאני לבד"
"עצבנית?" שאל
"כן , קצת" צחקתי
"אל תדאגי הכל עובר" חייך אלי "טוב אני אלך לישון , לילה טוב"
הנהנתי כאות הסכמה לדבריו "לילה טוב"
YOU ARE READING
זיכרון גורלי
Romanceלעיתים האהבה מסוכנת, לא צפויה וכואבת , יש דברים שקורים ללא סיבה ויש דברים שקורים מסיבה מסוימת. לעולם לא ניתן לדעת מה צופה לך הגורל ומה עומד להתרחש, אך בסופו של דבר הכל מסתדר מעצמו- זוהי דרכו של העולם... זהו סיפורה של לינוי בת 17 שמגיעה לפנימייה חדשה...
