ישבתי ליד הבר מסוחררת מההפתעה שעשו לי , מור ליאור חן , גל , רועי ועוד הרבה ילדים מהבית ספר היו שם . אפילו עומר שהמבט שלו זה היחיד שקלטתי ישר כשנכנסתי . לרגע נכנסתי לבועה משל עצמי ראיתי את החיוך שלו והעיניים הירוקות הבוהקות . יצאתי מהבועה הזאת כשראיתי את רעות מתקרבת אליו ומביאה לו כוס שתייה , כמובן שהיא לא תיתן לו ללכת למסיבה לבד
"מה את רוצה לשתות"? ליאור אמר בזמן שישב על ידי
"לא משנה לי , אני אשתה מה שאתה שותה" האמת שאמרתי את זה כי אין לי שום מושג במשקאות אלכוהליים.
ליאור פנה לברמן ומלמל לו סוג של משקה "פעמיים" הוא הוסיף
"שלוש" עומר התיישב מהצד השני שלי וסימן למלצר שיביא עוד כוס
ליאור התעלם מנוכחותו ואחרי שניות ספורות שהסתכל עליי חייך ואמר"את נראת טוב"
הסמקתי . לא ידעתי מה לומר , זה בטוח היה קל יותר אם עומר לא היה בוחן אותי מהצד השני
"בבקשה , שלוש וואן גוך" הברמן חזר עם שלוש שוטים
עומר שתה את השוט שלו במהירות וכשהבחין שאנחנו לא מתייחסים אליו קם והלך , עיני עקבו אחריו והוא עלה לקומה השנייה של המועדון . היה לי דחף עז ללכת אחריו , אז שתיתי את השוט שלי במהירות
"ליאור אני הולכת לשירותים שנייה" תירצתי לו והלכתי לכיוון המדרגות . כשעליתי בהן הבטן התהפכה לי
כשהגעתי לסוף המדרגות עומר ישב על הספה וכבש את פניו בידיו, התיישבתי לידו
"הכל בסדר?" שאלתי בזמן שהוא הרים את ראשו והביט בי
"אני מרגיש קצת מסוחרר " הוא היה נראה כמו מישהו שפולט את התשובה כנגד רצונו , הוא השעין את ראשו על כתפי
"עומר?"
"אהמ?"
"אתה רוצה לישון קצת על הספה? שאני אלך?"
"לא , אל תלכי הוא אמר ושם את ראשו על ברכי ואני לא יכלתי להימנע מללטף את פניו
"כמה שתית?"
"לא זוכר " הוא אמר והתרומם חזרה, הפעם משעין את ראשו על הספה
"אולי נצא החוצה?" ראיתי שהוא לא מרגיש טוב
"לא---" הוא בא לומר משהו אך קולה של רעות קטע אותו
"מאמי שלי , הנה אתה " היא התיישבה עליו ואני זזתי טיפה הצידה
"הפעם את לא תצליחי לגנוב לי אותו" היא אמרה ואני הבנתי שהיא שיכורה ולא ממש שולטת במה שהיא אומרת, ושהיא יודעת על הסיפור שלנו , זה גם נשמע לי הגיוני למדי , הוא הרי איתה ולא אמורים להיות סודות בניהם
"הוא כולו שלך " אמרתי וירדתי למטה
מור ניגשה אליי, נראת שיכורה לגמרי , התחלנו לרקוד בלי הכרה ושחררתי הכל ממני , את כל הכעסים והתחושות , בנתיים ראיתי את עומר שכבר הספיק לרדת למטה עם רעות , הם רוקדים אבל מידי פעם אנחנו מגניבים מבטים אחד לשני.
לפתע מור התחילה ליפול עליי וגררתי אותה לשבת , עכשיו נתתי לה להירגע והיא ישבה על הכיסא כשראשה נשען לאחור , בזמן שאני מטפלת במור אני גם מביטה בעומר רוקד עם רעות עד שהם יוצאים ביחד החוצה .
"תפתחו כבר " נשמעו דפיקות חזקות על דלת השירותים
"נו חלאס" צעקתי חזרה "לכו מכאן המשכתי בעודי תופסת את שיערה של מור והיא מקיאה
אחרי שמור הקיאה יותר ממה שהיא שתתה פתחתי את הדלת ויצאנו.
בהמשך המסיבה מור נרדמה על הספה וחן שמרה עליה ,מחליפה אותי קצת "בשמירה" אני יצאתי לשאוף אוויר צח והתחלתי להסתובב מחוץ למועדון
פתאום הרגשתי ידיים מחבקות אותי מאחור , יכולתי לדעת שזה עומר וכשהסתובבתי הוא הביט בפני והתקרב אליי כדי לנשק אותי . אני זזתי אחורה
"אני לא משחק שלך , אם אתה רוצה לשחק אתה יותר ממוזמן ללכת לרעות , אני בטוחה שהיא תשמח"
"אני מצטער על כל מה שעשיתי לך , על חוסר ההחלטיות שלי ,על זה שאני לא יכול אני פשוט לא יכול להימנע מלהתקרב אלייך , כמה שאני מנסה ואני יודע אני יודע ששנינו נסבול מזה .אבל אני יודע שאם כמה שאני רוצה להיות קרוב זה מרחיק אותי ממך יותר ! ועוד דבר תחרטי לך דבר אחד בראש : אני לא אוהב אותה , אני לא אוהב את רעות"
"עומר אני לא יודעת מה להגיד לך"
"אז אל " הוא אמר ותפס במותניי , קירב אותי אותי אליו והעביר את ידו בשיערי
הוא התקרב אליי לאט עד שהרגשתי את שפתיו על שפתיי .
שמתי את ידי על פניו ונתתי לעצמי לזרום עם זה כי ידעתי שגם אני רוצה את זה , ויותר מזה שאני צריכה לנצל את הרגע האחרון שאנחנו ככה , כי מחר שהוא כבר לא יהיה שיכור והכל יישכח אני אשאר לבד.והוא? הוא יהיה עם רעות.
YOU ARE READING
זיכרון גורלי
Romanceלעיתים האהבה מסוכנת, לא צפויה וכואבת , יש דברים שקורים ללא סיבה ויש דברים שקורים מסיבה מסוימת. לעולם לא ניתן לדעת מה צופה לך הגורל ומה עומד להתרחש, אך בסופו של דבר הכל מסתדר מעצמו- זוהי דרכו של העולם... זהו סיפורה של לינוי בת 17 שמגיעה לפנימייה חדשה...
