אני וחן ישבנו בחדר המנוחה, אני לא כל כך מרוכזת וטיפה מבולבלת. בזווית העין אני רואה את עומר יושב עם תום וגל, חברה של חן.
התעשתתי כשחן נפתחה וסיפרה לי על מישהו שהיא דלוקה עליו "אוף לינוי , הוא כזה מעצבן ! בדיוק עוד חצי שנה זה יהיה שנה מהיום שרבנו"
צחקתי ואמרתי לה"את סופרת?"
"ברור " היא אמרה כאילו מופתעת ששאלתי"אני זוכרת את כל התאריכים שקשורים אלינו"
"אולי תספרי לי את כל הסיפור מההתחלה?"
"אוקי" היא שמחה והמשיכה " אני וירון הכרנו בשנה שעברה , הוא התחיל איתי בדרך מצחיקה ומאז המשכנו לדבר , כשקבענו להיפגש אחרי כמה פעמים שכבר נפגשנו הנתשקנו ואחרי כמה זמן רבנו " היא התחילה לצחוק ולבכות ביחד
"אוקיי , ואתם בקשר עכשיו?"
"בערך אוף אני עדיין אוהבת אותו " היא אמרה "בואי נלך לגל , שכחתי לספר לך היא מסכימה שנהיה שלושתינו ביחד בטיול"
יופי" שמחתי ישר, האמת שגל נראת לי ילדה חמודה"
חן קמה לכיוון גל , שישבה בשולחן עם עומר והוא התקדם לכיווני
אני עשיתי את עצמי שקועה בחוברת שהחזקתי בידי והוא בא והעביר את ידו באוויר קרוב לראשי , דרך שלו להגיד שהוא כאן. אני הרמתי את ראשי וחזרתי לחוברת , הוא התיישב לידי. אני שונאת שהוא מתנהג כאילו כלום לא קרה אתמול בערב.
היו הרבה ילדים בחדר המנוחה, גם ליאור ורעות וראיתי גם את מור ורועי יושבים ומדברים בפינת החדר.
"אני צריכה ממך משהו" פתחתי אני את השיחה קודם
"מה?" הוא השיב ואני הרמתי את ראשי אליו , הסתכלנו אחד לשני בעיניים
"משהו שקשור לעבודה בספרייה" השבתי
הוא קם ונעמד מולי שם את ברכו על רגלי וחייך , אני הרגשתי את המבטים של כולם
"אולי תלך" תקפתי " אני לא רוצה שיהיו עוד בלאגנים
רק אמרתי את המילה בלאגן ורעות התקרבה לא היה לי כוח לצעקות שלה אז ישר אמרתי
"רעות אנחנו מדברים על העבודה בספרייה, אבל אני אשאיר אתכם לבד" קמתי והלכתי לכיתה במילא השעה החופשית כמעט נגמרה.
גל וחן ראו אותי יוצאת מחדר המנוחה ובאו אחריי , התחלנו לדבר שלושתינו והיה לי ממש כיף שאני וחן חזרנו מחדש לקשר ושהכרתי את גל.
בכיתה ציירתי בעיקר ציורים במחברת , מור יושבת מלפניי והיא העבירה לי את המחברת שלה ובה היא כתבה "כשאת מרגישה שאת מוכנה לדבר על מה שהיה תגידי לי"
"טוב" כתבתי על הדף והעברתי לה את המחברת.
פתאום לכיתה נכנסו ילדים מהשכבה מעל ובינהם תום ועומר , תום אמר לי שלום וראיתי את המבט הלא מרוצה של עומר.
ליאור שישב לידי קלט את העניין ושם את ידו על ידי, ראיתי את עיניו של עומר עוברות מתום לידיים שלי ושל ליאור ואז אליי. אני השתחררתי מאחיזתו של ליאור ומיד באותו רגע קטיה הודיעה:
"ביום ראשון בערב יתקיים נשף מסכות ועליכם לבוא בזוגות ובלבוש חגיגי"
פאק. לחשתי לעצמי
אני שונאת את כל העניין של הנשף עם הזוגות האלה , אני לא מתכוונת לבוא.
בהפסקה חן התקדמה לכיווני ודיברה נלהבת על מה נלבש לנשף איזו מסכה נשים וכל זה ואני אמרתי לה
"תשכחי מזה אין מצב שאני באה לשטות הזו"
"את כן ואת הולכת עם עומר" היא השיבה ואני הסמקתי
"מה?" גימגמתי "מה הקשר ע--"
"ראיתי איך את מסתכלת עליו ואיך הוא מסתכל עלייך אז תחסכי את הגימגומים" היא קטעה אותי
"את לא מפספסת כלום" צחקתי
אחרי ארוחת הערב, כשכבר היה כיבוי אורות התגנבתי לחדר של גל ועשינו שיחה ממש עמוקה , סיפרתי לה על עומר והיא אמרה שעם כמה שהיא אוהבת אותו בתור ידיד הוא ילד שמשחק בבנות ולקחתי את זה עוד יותר לצומת ליבי. אני גם עזרתי לה עם חבר שלה ואמרתי לה בדיוק מה שאני חושבת
כשיצאתי חזרה במסדרון ועברתי ליד החדרים באגף הבנים כדי להגיע לאגף השני של הבנות דמות שלא זיהיתי יצאה מאחד החדרים.
כאשר הדמות הסתובבה ראיתי שזה תמיר הוא חייך אליי וסימן לי עם העיניים ללכת למקום שקט יותר , האמת שהתגעגעתי לשיחות הליליות איתו.
YOU ARE READING
זיכרון גורלי
Romanceלעיתים האהבה מסוכנת, לא צפויה וכואבת , יש דברים שקורים ללא סיבה ויש דברים שקורים מסיבה מסוימת. לעולם לא ניתן לדעת מה צופה לך הגורל ומה עומד להתרחש, אך בסופו של דבר הכל מסתדר מעצמו- זוהי דרכו של העולם... זהו סיפורה של לינוי בת 17 שמגיעה לפנימייה חדשה...
