"תתפסי לה את השיער" אמרתי ללירון "מור תישעני עליי ותיזהרי לא ללכלך את הבגדים
מור מיררה בבכי "אני אהרוג אותו"
"אני אהרוג אותו " אמרתי בלחש , יותר לעצמי
רועי נכנס לשירותים "מור בבקשה בואי נד--"
"תעוף מפה עכשיו" צרחתי עליו
"מור" הוא המשיך והסתכל לעברה
"לירון תעיפי אותו מפה " אמרתי לה והיא קמה ודחפה אותו החוצה, כנראה שהיא הלכה לדבר איתו כי הם ידידים טובים
"אני לא מבינה איך" מור אמרה ודמעה ירדה על פניה
"את יכולה להסביר לי מה בדיוק היה , אני לא כל כך הבנתי" אמרתי בשקט
"הלכתי לשירותים , וכשחזרתי רועי לא היה במקום שהוא היה לפני שהלכתי אז חיפשתי אותו וכשלא מצאתי עליתי במדרגות"
"יש פה מדרגות?" עניתי בהפתעה
"כן יש עוד שירותים למעלה ועוד חדר נעול" . היא אמרה ולקחה נשימה עמוקה "וליד השירותים ראיתי את רועי מתנשק עם ליאן וכשירדתי למטה התחלתי להקיא מהגועל"
"לא שתית ?"
"ממש קצת , לא משהו שאפשר להקיא ממנו "
"טוב בואי " לקחתי אותה ושטפתי לה את הפנים "את רוצה שאני אבוא איתך לחדר?"
"לא, אני רוצה ללכת לבד . אני צריכה לחשוב"
כשיצאנו מהשירותים לירון בדיוק התכוונה להיכנס "תקשיבו דיברתי איתו ומור אני באמת חושבת שכדאי לך לדבר איתו"
"מור בואי נלך , לירון נראה לך באמת שהיא במצב לדבר איתו.?"
מור התעקשה ללכת לבד לחדר ואני הבטחתי לה שאני אבוא לבדוק מה איתה , אבל בנתיים הלכתי לגן , אולי הוא עדיין שם .
"כמובן שהוא לא פה" אמרתי לעצמי כשראיתי שאין שם אף אחד
כשחזרתי למסיבה לא ליאן ולא רועי היו שם גם אין זכר לתום. שיט תום! נעלמתי לו להמון זמן
הלכתי למעונות של הבנים , מתגנבת , אני לא רוצה עוד עונש במטבח אבל הייתי חייבת להסביר לתום למה נעלמתי לו.
חיכיתי מאחורי הקיר מסתכלת על רונן וברגע שהוא עבר אגף הלכתי לחדר של תום , ופתחתי את הדלת . הדלתות אף פעם לא נעולות כי זה אסור בתקנון.
לא היה אף אחד בחדר אבל נכנסתי לראות אולי הוא הלך לישון , כשהסתובבתי עומר בדיוק נכנס לחדר
"חיפשת אותי?" הוא חייך והוריד את המסכה מפניו
"לא, אני מחפשת את תום . ראית אותו?"
"האמת שכן" הוא ענה והוריד גם את הג'קט
"איפה?"
"מה זה יתן לי אם אני אגיד לך"
"נו עומר"
"האמת שהוא ממש נפגע כשנעלמת לו" הוא נהנה מהמצב
"אני צריכה להסביר לו למה נעלמתי לו אז אם תואיל בטובך להגיד לי---"
"השמלה יפה לך" הוא קטע אותי והתקרב אליי . עם כל צעד שלו אני לקחתי שניים אחורה
"מה זה קשור , עומר אני צריכה למצוא את תום"
"בבקשה" הוא אמר ואני גלגלתי עיניים ,"נהוג להגיד תודה שאומרים לך מחמאה"
"תגיד לי איפה הוא" הרמתי את קולי
"וואו ממש אכפת לך מתום" הוא לגלג "ראיתי אותו הולך לכיוון בניין הלימודים "
"לבד?" התפלאתי
"ברור שלא" הוא קרץ לי
"עם מי ?"
"אני שומע צליל של קנאה בקולך?"
"תכף תשמע צליל של כאפה אם לא תענה " התעצבנתי
הוא צחק והתקרב אליי אני התקדמתי עוד צעד אחורה ונתקעתי במיטה , כבר לא היה לי לאן ללכת
"טוב עומר ביי" רציתי ללכת משם
"את רוצה לדעת מי אמר לך בגן שהוא אוהב אותך?"
החוורתי , עומר זה לא היה כי מי שאמר לי את זה לא לבש את מה שעומר לבש וגם המסיכה שלו הייתה שונה
"מאיפה--" גימגמתי
"אל תשאלי שאלות לא תשמעי שקרים" הוא קטע אותי וגיחח
"טוב נמאס לי ממך " אמרתי ודחפתי אותו הלכתי לכיוון הדלת במהירות
"אולי תשאלי את חן לאן ליאור נעלם , ובדרך תבקרי בבניין הלימודים אולי תפרידי את ליאן מתום, אה וכשאת יוצאת תבדקי אם רונן בחוץ , שלא תסבכי אותי"
"אדיוט" אמרתי וטרקתי את הדלת
ליאן הזאת , היא לא נרגעת וליאור? אין מצב שזה הוא. החלטתי ללכת לבניין הלימודים כשעליתי במדרגות ראיתי את ליאן ותום מתנשקים על המדרגות , בלי לחשוב פעמיים הוצאתי את הפלאפון וצילמתי אותם
"מה את עושה?" צרחה עליי ליאן
"אם את לא מתרחקת מרועי וממור התמונה הזאת מתפרסמת בכל הבית ספר זה ברור?" צרחתי עלייה בחזרה, הלכתי מהר ולא נתתי לה הזדמנות להגיב
חזרתי לחדר של עומר כדי לצעוק עליו ולהוציא ממנו מידע פתחתי את הדלת והוא כבר שכב במיטה.
הלכתי לכיוונו והרמתי אותו מהחולצה "כדאי לך מאוד לשפוך כל מה שאתה יודע"
"את שוכחת שאני יותר חזק ממך"
"עומר . עכשיו."
הוא קם מהמיטה דחף אותי על הקיר , העביר את ידו על שיערי ועל פניי , הסתכל לי בעיניים ונישק אותי . אני לא התנגדתי , גם אני נישקתי אותו.
YOU ARE READING
זיכרון גורלי
Romanceלעיתים האהבה מסוכנת, לא צפויה וכואבת , יש דברים שקורים ללא סיבה ויש דברים שקורים מסיבה מסוימת. לעולם לא ניתן לדעת מה צופה לך הגורל ומה עומד להתרחש, אך בסופו של דבר הכל מסתדר מעצמו- זוהי דרכו של העולם... זהו סיפורה של לינוי בת 17 שמגיעה לפנימייה חדשה...
