"לא אני הורגת אותה" רעות צעקה ואני ועומר התרחקנו מהר אחד מהשני , עוד לא עברה שנייה והיא התנפלה עליי ומשכה לי בשיער . היו צרחות בחדר
"איה , תעזבי אותי מטורפת"
אני והיא רבנו , יותר נכון היא צעקה עליי והרביצה לי ואני ניסיתי להשתחרר ממנה . פתאום גם ליאן שכנראה באה איתה עזרה לה , ומור נכנסה לחדר והרביצה לליאן. בקיצור התוצאה הייתה שאני מור ליאן ורעות רבנו מכות אחת עם השנייה ועומר לא ידע מה לעשות.
"בנות די , תפסיקו כבר" הוא צרח וניסה להפריד בינינו שהוא משך את רעות ממני
לפתע שריקת משרוקית פילחה את החדר וכולם נעצרו.
רונן תום וליאור היו בכניסה לחדר והסתכלו על כולנו בתימהון.
"מה הולך פה לעזאזל?" רונן צרח
"המשוגעת הזאת קפצה עליי " רעות אמרה ואני ועומר ישר הפננו את ראשנו אליה
"שקרנית את זאת שקפצת עליה , מטורפת" עומר ישר הגן עליי
"כולם עכשיו למשרד של פיליפ אני לא רוצה לשמוע מילה"רונן אמר
כולנו ישבנו על הכיסאות במזכירות מחכים שפיליפ יקבל אותנו.
"אל תדאגי את לא תסתבכי" עומר לחש לי
"ואיך אני אסביר למה הייתי בחדר שלך?" אמרתי בלחש , קצת מודאגת
"נגיד שתום לא הרגיש טוב וליווית אותו לחדר, תשאירי את זה לי"
"תום לא ישתף פעולה" אמרתי את זה בגלל התמונה שצילמתי
"הוא כן,תסמכי עליי" שנייה אחרי שעומר אמר את זה פיליפ הופיע "מה שעשיתם זו עילה לסילוק"
"פיליפ תקשיב, אני יודע ---" עומר התחיל להגיד משהו אך פיליפ קטע אותו "אני לא רוצה לשמוע מילה , עכשיו כל אחד יכנס לחדר שלי ואני אעשה בירור מקיף על העניין"
"זה לא יכול לחכות למחר השעה שתיים בלילה" ליאן אמרה
לא" הוא השיב קצרות "מור את ראשונה" הוא אמר ונכנס לחדר
כשנכנסתי לחדר של פיליפ אחרונה פחדתי , אסור שיסלקו אותי מהבית ספר
"שבי" התיישבתי על הכסא שמולו וחיכיתי
"מה עשית בחדר של עומר ותום?"
"תום לא הרגיש טוב ובגלל שהוא הבן זוג שלי בנשף אז לוויתי אותו"
"את יודעת טוב מאוד שאסור לבנות להיכנס לאגף הבנים"
"כן אבל פחדתי שיקרה לו משהו בדרך אני מצטערת"
"אוקיי אם נניח את זה בצד הסיבה היחידה שאני רואה בה שתריבי עם רעות זה בגלל עומר"
"היא זאת שהרביצה לי " הייתי מופתעת והרמתי את קולי
"טוב אני חושב שהבנתי , בואי נצא "
אני ופיליפ יצאנו למזכירות " מחר כולכם נשארים בסוף היום לריתוק , תקבלו עבודה ביער שליד הפנימייה ובנוסף אתם נשארים שבת"
"מה??" כולם הזדעקו אך פיליפ מיהר להשתיק אותנו "לחדרים .עכשיו.
אני ומור הלכנו במסדרון ואז נזכרתי שכשליאור עמד ליד רונן בדלת הוא היה נראה בדיוק כמו מי שדיבר איתי בגן. זה הוא.
"על מה את חושבת?" מור בחנה אותי
"על השבת" מור יודעת כמה חשוב לי לעשות שבת בבית
"למה היא הרביצה לך , כאילו למה אני הרבצתי לליאן זה ברור אבל מה גרם לרעות להרביץ לך?"
"עומר" אמרתי בזמן שפתחתי את הדלת של החדר . רועי ישב על המיטה של מור , הוא כנראה חיכה לה
"אני הלכתי" אמרתי וסגרתי את הדלת , נותנת להם לפתור את העניין לבד
קיבלתי הודעה ממספר שלא זיהתי "בואי לחדר ציוד"
בדרך לחדר ציוד ראיתי את ליאור התלבטתי מעט והחלטתי לקרוא לו
"ליאור" הוא הסתובב אליי
"כן?" הוא נראה רגוע
"זה אתה היית בגן?" שאלתי קצת מובכת
"איזה גן? אני כל הזמן הזה הייתי עם חן"
"לא חשוב " אמרתי והמשכתי ללכת לחדר ציוד
YOU ARE READING
זיכרון גורלי
Romanceלעיתים האהבה מסוכנת, לא צפויה וכואבת , יש דברים שקורים ללא סיבה ויש דברים שקורים מסיבה מסוימת. לעולם לא ניתן לדעת מה צופה לך הגורל ומה עומד להתרחש, אך בסופו של דבר הכל מסתדר מעצמו- זוהי דרכו של העולם... זהו סיפורה של לינוי בת 17 שמגיעה לפנימייה חדשה...
