~נקודת המבט של זאיין~
דניאלה נכנסה למקלחת ואני צפיתי בטלוויזיה כדי להעביר את הזמן.
לפתע נשמע דפיקה בדלת.
נעמדתי מול הדלת וחשבתי לעצמי אם לפתוח אותה או לא..
החלטתי לפתוח.
"היי דניאלה שמעתי על ה-" היא דיברה בזמן שלא הסירה את מבטה מהקלסר.
"הו... היי זאיין...מצטערת..חשבתי שאתה זאת היא.. היא כאן?" שאלה מבבוכה.
"אממ כן..היא במקלחת..בואי תכנסי.." זזתי מעט הצידה,נותן לה מקום להיכנס.
"תודה.." חייכה חיוך קטן והתיישבה על הכיסא.
"אני יודע שדניאלה רצתה לדבר איתך על משהו..בקשר לקאפקייק..." אמרתי.
"מה?" שאלה לא מבינה.
"הכלבה.." עניתי.
"אוקיי.." היא הניחה את הקלסר על ברכייה והקשיבה לי.
"לא טוב לה פה. את יכולה אולי למסור אותה לאימוץ או משהו? אבל שלא יפגעו בה..?" שאלתי בחיבה.
"ברור..אני יכולה לקחת אותה לבית של אחותי.. יש לה שם משפחה גדולה,אבל אני בטוחב שלא תזיק עוד חברה למשפחה." חייכה.
"זה יהיה נהדר..תודה.." חייכתי אליה.
"בכיף..אני אקח אותה עכשיו.." חייכה.
"אבל רצית לדבר עם דניאלה.." אמרתי לא מבין.
"זה בסדר...אתם תהיו עסוקים..אני אקח אותה עכשיו ואדבר איתה כבר מחר.." קרצה לי.
גורמת לי להסמיק.
היא ליטפה את קאפקייק והובילה אותה בחשאי מחוץ למגורים.
נשמתי עמוק וחייכתי לעצמי חיוך מטופש.
חזרתי לצפות בטלוויזיה..
ועייני נעצמו אט אט..
~נקודת המבט של דניאלה~
יצאתי מהמקלחת ושאלתי:
"מי זה היה בייבי?" אבל אז הרמתי את מבטי וראיתי אותו ישן..
ניצלתי את זה והתלבשתי במהירות.
אחרי שהתלבשתי צעדתי לעברו לחייכתי חיוך קטן..
הוא תמיד כזה חמוד?
כן... הוא כזה חמוד תמיד..
נשכבתי לידו ועצמתי את עייני.
"לילה טוב בייבי.." לחשתי לו.
********
סורי שהפרק כל כך קצר..
YOU ARE READING
וואן דיירקשן-Someone To Run With
Fanfictionמה עושים כשקורה משהו שמפריד בין השנים? מה עושים כשיש שאלות תלויות באוויר? מה עושים כשאתם מגלים שאותו אדם שהכרתן,איננו יותר? שהייתם מגלים שהסתבכתם,ואי אפשר להחלץ... כל הזכויות שמורות ל- Irena_Horan_Davidov
