וואן דיירקשן-Someone To Run With

》פרק 39《

☆דניאלה☆

"מ..מה?" שאלתי בפחד והסתובבתי אל זאיין.

"אתה לא זוכר אותי זאיין?" שאלתי בחצי לחש.

הוא עבר לתנוחת ישיבה וגירד מאחוריי עורפו..

הוא הניד את ראשו לשלילה במבוכה..

"אותי אתה זוכר?" התערב פתאום נייל..

"במעורפל.." השיב זאיין הלחוץ..

"הזיכרון יחזור אליו אבל לגבי השנה האחרונה אנחנו לא בטוחים..עכשיו עליי לבצע בדיקות נוספות לעוד כמה חולים..אשוב לכאן מאוחר יותר.." אמר הרופא בחיוך מאולץ ויצא מהחדר..

"תתישבי דני..אני אחכה בחוץ.." נייל העביר כיסא לידייהויצא מדלת החדר.

התיישבתי עליו ופשוט כיסיתי את פניי עם ידיי..

"זה לא קורה לי...זה לא קורה לי עכשיו!" מלמלתי לעצמי..

"היי תקשיבי.." התחיל לדבר..

הרמתי את מבטי וראיתי את זאיין מולי.

"אני מצטער שאני לא זוכר אותך...אני לא מאמין שאני יכול לשכוח יפיפיה כמוך.." השיב לעברי בחצי חיוך..

רכנתי לעברו ונישקתי את שפתיו בעדינות..

"א..אני מצטערת פשוט...אני..אממ-"

"זה בסדר..גם אני מצטער.." התנצל ומשך אותי אליו..

"אל תבכי...את יפה מידי..עכשיו תראי לי חיוך..." ליטף את הלחי שלי..

השפלתי את מבטי והדמעות לא הפסיקו..

הוא הרים את ראשי המושפל בעזרת האצבע שלו..

"אתה לא זוכר אותי זאיין...אתה לא זוכר שום דבר שקשור אליי...שום דבר..מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני אוהבת אותך כל כך ו-"

"אז אל תוותרי.." קטע את דבריי ורכן לשפתי..

מושך אותי לנשיקה סוחפת..

הוא התנתק משפתיי ואז פשוט החבאתי את ראשי בחזהו..

"אל תבכי..אני יודע שקשה לך עכשיו..אני אנסה להזכר..או לשחזר..רק..אני לא יודע...תני לי להכיר אותך מחדש..תני לי זכרונות שלנו ביחד.." לחש לאוזני וליטף את גבי.

"אל תדאג בקשר לזה זאיין.." התנתקתי ממנו ואמרתי:

"עכשיו תשכב לנוח ואני אחשוב על משהו..תשכב לנוח..ביי זאיין.."חיבקתי אותו שוב ונישקתי אותו בלחי.

צעדתי בצעדים מהירים לעבר הדלת..

"חכי! איך קוראים לך?" שאל.

"דניאלה..קוראים לי דניאלה." השבתי באנחה ויצאתי מהחדר..

סגרתי את דלת חדרו ונשענתי עליה בעיינים עצומות..