☆זאיין☆
דניאלה ונייל הלכו לאנשהו ואז הם חזרו שוב. דניאלה התיישבה על הספה ונייל קם לפתוח את הדלת..
ראיתי את הדרך שבה היא השפילה את מבטה ונשכה קלות את שפתה התחתונה.
הבטתי בה ואז ליאם הוציא אותי ממחשבותיי ואמר:
"בקיצור היא נראת מדהים באותו רגע ואז חייכתי אליה והיא פשוט באה ורציתי להגיד היי אני ליאם והיא פשוט נישקה אותי.." ציחקק והסמיק.
"אני שמח בשבילך מייט.." חייכתי אליו וחזרתי לדבר.
"מה קרה...?" שאל.
"על מה אתה מדבר?" כיווצתי את גבותיי.
"דניאלה..אתה בוהה בה כבר איזה דקה.." אמר והכניס את הצ'יפס לפיו.
לקחתי ממנו את השקית עם הצ'יפס; הכנסתי אחד מפי וחייכתי חיוך משועשע ואמרתי:
"אני לא יודע על מה אתה מדבר."
"מה שתגיד..בכל מקרה וצאנו משם ואז היא חייכה ואמרה ש-"
"נכון שהיא הייתה פשוט יפייפיה?!" קולו של נייל קטע את דבריו של ליאם.
כולם הסתכלו על נייל במבט לא מבין והוא המשיך:
"הפיצה..הפיצה.."
כולם התחילו לצחוק והוא התיישב ליד דניאלה ושניהם אכלו מעט..
ליתר דיוק דניאלה אכלה מעט ונייל אכל את השאר חחח
ואז הם שוב המשיכו לדבר ולצחוק..
☆דניאלה☆
נייל הניח את הפיצה על ברכיו וראיתי איך הוא חייך חיוך מאוהב כזה והשפיל את ראשו לרצפה.
"היי נייל..?"
" אממ?"
"היא הייתה מושלמת..קח אותה מחר לדייט מול השקיעה ותכין כמה סנדוויצ'ים ותוסיף בקבוק יין אכותי ופשוט תהיה אתה..." קרצתי לו.
"מה? לקחת את הפיצה לדייט? תגידי את בסדר.." צחק.
הטחתי את אגרופי בכתפו והתחלתי לצחוק.
"אז..מה השם שלה?" התעניינתי.
"אנג'ליקה.." חייך אליי.
"אני שמחה בשבילך...היא נראת ממש טוב למרות שיש בה משהו ביצ'י כזה.."
הוא קירב את כתפו אל שלי וגרם להן להתנגש..
"חחח אאוץ'! סתם אבל בסך הכול היא נראת מושלמת בשבילך..." חייכתי חיוך אמיתי.
הוא חיבק אותי בחיוך רחב ונשק ללחי שלי נשיקה רטובה.
בזווית העין קלטתי את מבטו החודר של זאיין.
☆זאיין☆
'הוא חיבק אותה ונישק אותה בלחי..הם נראים ממש שמחים..הם ביחד? למה הוא נישק אותה בלחי בעיינים שמחות ומאוהבות כאלו?! למה זה משנה לי..? מה אני עדיין אוהב אותה?!'
YOU ARE READING
וואן דיירקשן-Someone To Run With
Fanficמה עושים כשקורה משהו שמפריד בין השנים? מה עושים כשיש שאלות תלויות באוויר? מה עושים כשאתם מגלים שאותו אדם שהכרתן,איננו יותר? שהייתם מגלים שהסתבכתם,ואי אפשר להחלץ... כל הזכויות שמורות ל- Irena_Horan_Davidov
