זיכרונות משם.

לעזוב זה דבר קשה.

אי אפשר לדעת למי תתגעגע הכי הרבה, למה יהיה קשה להתרגל. הכל בא ברגע האחרון, כשאני חושבת לעצמי: "לא. רגע, מה אני עושה? לחזור מיד!"

אבל אי אפשר.

מאוחר מידי.

ואז אתה מגלה שתתגעגע למי שפגע בך.

ואז אתה נזכר ששכחת להתנצל.

ואז אתה נעצב בזיכרון החיוך שלו, נאחז בהרגשה של "הנה, אני מיוחד".

כל כך רציתי להישאר.