זיכרונות משם.

אף אחד לא יודע...

אף אחד לא יודע שאני אוהבת לרקוד, במיוחד במסיבות. אני לא רוקדת שם הרבה בגלל הביישנות שלי, שזה כבר משהו אחר לגמרי.

אף אחד לא יודע שאני לא מאוהבת. אני אובססיבית, והאובססיה פועלת רק כשאני לידו. יש הבדל.

אף אחד לא יודע שהפארנויות לפעמים חוזרת אליי. אני עדיין ישנה עם המקל הגדול שלי ליידי, לפעמים.

אף אחד לא יודע שאין מישהי אחת שהייתה החברה הכי טובה שלי יותר משנתיים-שלוש. לשתינו תמיד נמאס.

אף אחד לא יודע שאני עושה מאמץ עילאי כדי להקשיב בשיעור. המחשבות שלי מרחפות לא מרצוני, ואז אני קולטת שהפסדתי משהו חשוב.

אף אחד לא יודע או פשוט לא הבין שאני בן אדם שקולט לאט. לפעמים כשאתם אומרים לי משהו המוח שלי מפענח אותו אחרי עשרים שניות. אנשים הופכים ללא סובלניים אליי וזה מעצבן. אני מקווה לפחות שאמא שלי תקשיב לאבא שלי והם יישלחו אותי לאיבחון. בצבא יקטלו אותי אם אני לא אענה להם תוך שתי שניות.

אף אחד לא יודע שאני רוצה שהוא יעזור לי בשיעורים. הוא כל כך טוב במתמטיקה שאני מקנאה, והוא גם לא כועס עליי או משהו דומה. הילדים הרגילים שביקשתי מהם עזרה החליטו אם לעזור לי או לא לפי מידת הנחמדות שלי כלפיהם. לרוב הם עזרו מתוך רגשות אשם, ואני שונאת את זה. אני בטוחה שהוא יכל לעזור לי הכי טוב, אבל הדבר היחיד שאי פעם ביקשתי ממנו זה עיפרון.

אף אחד לא יודע שאני אוהבת גאנגסטה ראפ. זה לא נורמלי לילדה בגילי לשמוע מוזיקה כזאת עם כל כך הרבה תוכן קרימינלי.

אף אחד לא יודע שסטן מהשיר של אמינם השפיע הרבה על החיים שלי. בזכותו אני יודעת שמלא משנה מה, אל תאהב מישהו באובססיה רצינית. זה ישגע אותך, זה יטריף אותך. במקרה של סטן, הוא התאבד ורצח את חברה שלו (שהייתה בהריון) בגלל שהוא לא קיבל תשובה. אמינם ענה למכתבים שלו מאוחר מידי.

אף אחד לא יודע שאני מקווה שלא יהיה לי אלטר אגו יותר. היא מפריעה לי, וזה הורג אותי. אולי אני צריכה לעשות כמו אמינם, שבסופו של הקליפ דה מונסטר הוא ירה באלטר אגו שלו, סלים שיידי. הוא הצליח להתבגר, למה אני לא?

אף אחד לא יודע שאני אוהבת את הכיתה שלי. הריבים שלהם מצחיקים אותי כל כך, ומשפרים את מצב רוחי אחרי מבחן שהלך רע או אחרי הערה של המורה.

אף אחד לא יודע שלפעמים בא לי להיות כמו טייטו קליין. לברוח בלי להסתכל לאחור. לברוח כאילו חיי תלויים בזה...

ואולי הם באמת תלויים.