ניבים לבנים

פרק 2 - הפגישה חלק א'

נ.מ ויטוריו:

"רק פגישה אחת." חזרתי אחריה וחייכתי, אבל היא רק הזעיפה אליי פנים, כאילו ניסתה לקרוא מה שבראש שלי. אז מזל שאני לא חושב על מה שאני מתכנן לאותו ערב.

פתאום פקחתי עיניים ונתתי לעצמי מכה במצח. אל תחשוב על זה, אל תחשוב על זה... חזרתי על המשפט הזה כמו מנטרה ואיכשהו, זה עזר.

"תפסיק כבר עם המשפט הזה, הוא חופר לי בראש."

חייכתי והחזרתי לה בנזיפה, "אז תפסיקי להקשיב למחשבות שלי, את לא יודעת שזה לא מנומס להקשיב למחשבות של אחרים?"

"חה," ענתה לי בצחקוק מופתע, "ואתה חושב שזה מנומס לחשוב מחשבות זימה על בחורה שאתה בקושי מכיר?" היא החזירה לי מנה אחת אפיים.

"איך את יודעת שאני חושב עלייך מחשבות זימה, אם את לא מצוטטת למחשבותיי?"

היא נשכה את שפתה התחתונה והניבים שלה נראו, דרך הפתח הצר של שפתיה, היא עדיין רוצה לשתות ממני.

היא הראתה מבט כאוב ואמרה, "כן, אני עדיין רוצה לשתות ממך, אבל אני מתאפקת."

"אבל את עדיין לא אמרת לי למה?" נעצתי בה את עיניי וביקשתי בעצמי לקרוא את מחשבותיה, אבל לא הצלחתי, "את חוסמת אותי, נכון?" דרשתי ממנה תשובה.

והיא ענתה לי בנונשלנטיות גמורה, "כן," אפילו הרימה את כתפה תוך כדי התשובה כאילו שזה דבר של מה בכך.

אבל זה לא דבר של מה בכך, רק מישהו עם כוח פיזי כמו גם נפשי עצום יכול לחסום קריאת מחשבות של ערפדים בוגרים כמוני.

"אתה לא כל כך בוגר", ענתה למחשבותיי, "אתה בסך הכל בן מאה ושמונה עשרה אלף שנה, בעוד שאני בת מאתיים אלף שנה... אז תחשוב לבד," הוסיפה לאחר עצירה קצרה, "מי מבינינו הוא הבוגר יותר..." הצביעה על עצמה עם האגודל והוסיפה כלאחר יד, "ומי הוא הבוגר פחות," וברוב חוצפתה הצביעה עלי כשהגיעה למילה, "פחות".

"אני גם לא חושבת שזאת חוצפה מצדי להצביע עלייך כעל הפחות בוגר, כי מבין שנינו, אני היא היותר בוגרת, היותר מנוסה, חיה יותר שנים ממך בהרבה ובקיצור, אני היא היותר. בעוד אתה הפחות. פחות מנוסה, פחות בוגר, חי פחות שנים ממני בהרבה, פשוט פחות."

"אז כן, יש לי כוח פיזי כמו גם נפשי עצום, זה מגיע עם הניסיון," אמרה לי בהטיית ראש קטנה, בהרמת כתף ובחיוך קטן.

"נו אז," התחלתי, "מתי את-"

היא קטעה אותי באמצע, אמרה לי, לצערי: "אני לא מתכוונת להוציא אותך מהקיר הזה. מה, רק כדי שתנסה לתפוס אותי שוב? אין שום סיכוי! אתה תצטרך לחכות שם עד שתרגיש את הכיווץ הידוע מתחיל, אז תוכל להשתחרר לבדך."