אני מלכה!

אפילוג

שלום לכל הקוראות והקוראים, והיום אנחנו בתוכנית אירוח מיוחדת! קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות, את הדמויות מהטרילוגיה "למה אני?"
כפיים!
אז, שלום לכם, מיד נתחיל.
שאלה ראשונה לג'יימס- מה קרה בינך לבין מרי?
"זה... זה פשוט לא עבד," עונה באכזבה קלה. "אני עדיין אוהב אותה, אני חושב שאני תמיד אוהב אותה. אבל היא החליטה שהיא אוהבת מישהו אחר יותר ממני. אני לא יודע אם באמת קרה ביניהם משהו, אני נותן לה ליהנות מהספק. פשוט החלטנו שעדיף שהיא תלך איתו ואני אשאר בדד."
תשובה עצובה מעט, לא ככה? אני חושבת שמגיעות לו מחיאות כפיים סוערות, לא ככה? הכי ככה!
(הקהל נעמד על רגליו, מוחא כפיים ומריע).
תודה רבה לכם! ועכשיו לשאלה השנייה, מופנית דווקא לדמויות פחות דומיננטיות, התאומים- מדוע לא שמעו ממכם הרבה במהלך הסיפור?
"אז ככה," הם עונים יחדיו, "מה שקרה זה שיש יותר מדי דמויות!"
רק אדמונד ממשיך עכשיו, "לסופרת המוכשרת שלנו (די, תמשיך...) לא היו מספיק רעיונות בשבילנו, אז היא דחפה אותנו פנימה רק כשהיה צורך."
ועכשיו תורו של אדוארד, "פשוט לא היה בנו הרבה צורך. גם ג'יימס הופיע פחות, למרות שיחסית אלינו הוא היה משמעותי הרבה יותר, אבל זה לא קשור. כל אחד תורם את חלקו, ככה זה בחיים. תמיד יהיו אנשים שהם דמויות פחות חשובות בתוך סיפור החיים של דמות אחרת. זה מה שקרה כאן."
"אתם מאוד חשובים בחיי!" פיטר, המלך הכי צעיר בהיסטוריה, ממהר להגיב.
טוב, פיטר, אם כבר דיברת, אז הבקשה הבאה היא אלייך ולאשתך היפה- ספרו קצת על הילדים!
"הילדים שלנו מאוד חמודים," דניאל עונה בחיוך.
"יש יותר מדי מהם!" פיטר מתלונן.
אכן, עשרה ילדים זה לא צחוק. תזכירו לי שוב מה הסדר שלהם?
"ליאן, צורי, ג'ואי, האנה, סמי, מאיה, אמה, דימה, גלוריה וכמובן, הילד הטרי שלנו, אלכס," דניאל אומרת במהירות, החיוך נשאר על שפתיה.
"מאוד רוגשתי עם השם האחרון, מודה," אלכס מחייך. מה שמוביל אותי לשאלה הבאה- מה איתך ועם וויליאם?
"כמו שאת יודעת, אנחנו נשואים באושר ועושר," אלכס נשאר מחויך.
"בעיקר עושר," מתלוצץ וויליאם.
"ואסור לשכוח את הבת שלנו," מזכיר אלכס, "סופי."
"חמודה אמיתית," מסכים וויליאם.
אם כך, החיים שלכם ממש על המסלול הנכון! תזכירו לי כמה זמן לקח לכם לאמץ?
"הרבה זמן," וויליאם נאנח.
"סליחה שרציתי להיות לפחות בן עשרים ושלוש לפני שאני אבא!" אלכס נוזף בו. "בכל מקרה, קצת לפני שחגגתי עשרים וחמש, לפני כמעט שלוש שנים, אימצנו את סופי שלנו."
תשובה לעניין! ואלכס, אני רוצה להישאר איתך, אך הפעם עם צלע אחרת מבעלך- ניקול, אלכס, ספרו לנו! פשוט ספרו!
"אני התגברתי על אלכס רק אחרי חצי שנה בערך," ניקול מודה, מבוישת מעט. "כמובן שלא חזרתי לליאור אבל."
"ברור, צריך להיות אידיוט כדי לחזור למי שבגד בך!" אלכס מחזק.
"תודה רבה באמת," ג'יימס מגלגל את עיניו.
אכן ג'יימס, אתה סיפרת לנו מה קרה עם מרי לפני בערך עשר שנים, בתקופת החתונה המטורפת, ספר לנו על הקשר שלכם כיום!
"אנחנו נשואים, כמו שאתם יודעים," ג'יימס מזכיר.
"בעושר, עושר, עושר ושוב פעם, עושר," מדגישה מרי (מאיפה היא צצה פתאום? לא ראיתי אותה נכנסת לאולפן!).
"ומה עם האושר?" שואל אלכס.
"גם, גם," מרי ממהרת להשתיקו.
אריאל, השאלה הבאה דווקא אלייך.
"למה דווקא?" משלבת ידיה בעלבון קל.
ככה. בכל מקרה- מה קורה איתך?
"אז ככה," מספרת בהתרגשות, "אני גם נשואה באושר, וקצת פחות בעושר מהאחרים כאן, כמובן."
אכן, וכמובן שהקוראים והקוראות שלנו פגשו את גיסך בעבר!
"כן, נועם היה מאוד חמוד, אבל שנינו הסכמנו שאנחנו בכלל לא מתאימים," אריאל מספרת. "הרעיון לשדך ביני לבין טל, אח של נועם, הגיע דווקא ממנו. הוא אמר לי יום אחד שהוא חושב שאני ואחיו מתאימים בול. מאז אני וטל בלתי נפרדים!"
אכן כן, אנו מודעים לכך היטב! וכמובן אזכיר רק, לטובת מי שלא יודע, שטל ונועם הם תאומים זהים.
"רק ביופי!" אריאל ממהרת להדגיש. "באופי, הם שני אנשים שונים לגמרי!"
ובכן, דניאל ופיטר אני חוזרת אליכם- האם אתם שליטים טובים?
אבל על השאלה הזאת, אני רוצה שדווקא האחרים יענו!
"אני חושב שכן," אלכס טוען.
"אני מסכים," וויליאם ממהר לתמוך בדעת אהובו הנצחי.
"הם שליטים נפלאים שפעלו רבות לטובת האנושות, בזה אין ספק!" אריאל אומרת.
ובכן, אני חושבת שמצטיירת כאן תמונה ברורה למדי. דעתכם?
"אני מלכה מצוינת!"
"ואני מלך מצטיין."
כמובן, כמובן... ובואו לא נשכח שאתם די עפים על עצמכם.
"סליחה?!" נובחים עליי שניהם יחדיו.
כלום, לא אמרתי כלום...
דניאל, יש לי עוד שאלה אלייך- למה עיכלת בקלות את כך שאת תהי מלכה?
"סליחה? אני ממש לא עיכלתי בקלות!" טוענת. "בואו לא נשכח שהסופרת שלנו מאוד אוהבת לדלג כמה חודשים קדימה, בעיקר כדי לחסוך לעצמה עבודת כתיבה של תהליך. למה לכתוב על תהליך ההתאהבות, אם אפשר פשוט לקפוץ שלושה חודשים קדימה ולהגיד שאנחנו כבר מאוהבים? תשאלו אותה."
(אני מכחישה כל קשר!)
"וחוץ מזה, שהיו לי התקפי עצבים," מוסיפה, "שגם הוזכרו בסיפור."
תודה רבה על השיתוף.
"מה תודה?!" צועקת עליי. "עדיין לא סיימתי! אני חושבת שגם עמוק בפנים, בתוכי, הייתי בנויה כבר להפוך למלכה. חיו בתוכי שני גלגולים, אחת פסיכופתית עם תעודות, אסור לשכוח. פשוט הרגשתי מוכנה. זה הגורל שלי, אחרי הכול."
תודה רבה על השיתוף הנוסף!
(למה כתבתי אותה כל כך חופרת?)
"למי את קוראת חופרת?" היא תוקפת את הסופרת שלנו.
(אסור לדמויות להתייחס להערות שלי!)
"טוב, סליחה," היא מתנצלת.
בכל מקרה, בואו נמשיך...
דניאל, ממש אחרי שהבסת את דניאל המקורית, הבחורה עם הצלקת שהתחילה הכול, הופיעה דניאל הקדומה, הבחורה שחיה עם פיטר הקדום ונרצחה. היא הזכירה את העובדה שחיה בכלא מאז שנולדת, מפני שאיננה כאן איתנו היום, האם תוכלי לבער את דבריה?
"היא התכוונה למוח שלה," אלכס עונה במהירות. כולם צוחקים. דניאל לא.
"המוח שלי לא נוראי!" היא צועקת, ואלכס זוכה במכה בכתף.
לפני שהעסק כאן יסתבך, האם יש דבר שברצונך להוסיף?
"למה את שואלת רק את דניאל?" אריאל נעלבת.
"כן, למה?!" מרי תוקפת אותי. ג'יימס תופס בה ומונע ממנה לחנוק אותי.
"קיימות שמועות שהתחתנת רק בגלל הכסף," אריאל יורקת לכיוון מרי, בכל משמעות שהיא.
"והמעמד!" מוסיפה דניאל.
"אני התחתנתי מאהבה!" מרי מתעקשת.
ואני סוגרת כאן את הדיון!
"רצינו להגיד משהו," וויליאם מבקש, "אפשר?"
אפשר כפיים המאשרים לו להמשיך? (קהל מוחא כפיים) תודה! (בבקשה)
"אני ואלכס החלטנו...-"
"ואתם הראשונים לדעת!" אלכס קוטע אותו באכזריות!
"בכל מקרה," ממשיך וויליאם, "אנחנו מאמצים עוד ילדה!"
"יקראו לה מריה," אלכס אומר, אורות בעיניו.
ובכן, שמעתם את זה כאן! מקור ראשון!
"מזל טוב!!!!!!" דניאל מוחצת את השניים בחיבוק שלא מהעולם הזה!
האם לסופרת שלנו יש תגובה על כך?
(!!!!!!!!!)
אכן, מילים כדורבנות...
בכל מקרה, תודה רבה שהצטרפתם אלינו להיום, ובכלל תודה שנתתם למוזרים האלה שכאן איתי באולפן להיכנס לחיים שלכם...
"למי את קוראת מוזרים?" התאומים שואלים שלובי ידיים.
"כולם יודעים שהסופרת היא הפסיכית האמיתית," וויליאם מציין ואני אכן מסכימה עם דבריו.
(סליחה?!)
זה הכול להיום!
(אני לא פסיכית!!!!!!!!!!!)
להתראות!
"ביי," הדמויות מברכות לשלום לפני שיוצאות, עוזבות את האולפן. הקהל מתבקש גם לעזוב.
(חכו, אל תשאירו אותי לבד!)
אני גם יוצאת, וכמובן מכבה את האור בדרכי החוצה...
(לא, אני מפחדת להיות לבד בחושך!)
ביי.
(חכי!)
...
(כולם הלכו? טוב, הם צדקו... אני באמת פסיכית. בכל זאת, שנתיים מהחיים שלי הלכו על הדמויות האלה, אז תראו לי קצת הערכה, אההה? קוראים? קוראות? איפה כולם?! אני לבד... לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

וכךהסתיימו שנתיים ארוכות של טרילוגיה שעבדתי עליה קשה כל כך...ניחוש מה המילה הבאה? הסוף