LIMERENCE // Hebrew // Jikook

<15>

תפסיק לדבר. אין לי את האנרגיה להעמיד פנים שאני מחבב אותך היום.
^^^

עיניו של ג'ימין נפקחו ברפרוף, ומוחו עיכל דבר אחד:

'זה לא החדר שלי.'

הנער כסוף השיער כמעט נכנס לפניקה, אבל ריח הבוקר פגע בנחיריו והוא חייך מיד, אירועי הלילה הקודם מתנגנים במוחו. ג'ונגקוק היה כל כך עדין איתו. דאג לא לפגוע בו או לגרום לו לשום אי נוחות, קשוב לכל צרכיו. זאת לא היתה התנהגות של אלפא. זה לא שאלפות אחרים היו חסרי רחמים עם בני הזוג שלהם, אבל רמה כזאת של דאגה ועדינות היתה נדירה מאוד.

האומגה חזר אל המציאות, כששמע תנועות מאחוריו, וזה היה רק עניין של כמה שניות לפני שהוא הוקף בחומו המוכר של חיבוקו של ג'ונגקוק.

השניים היו לחוצים כל כך קרוב ביחד, שג'ימין יכל להרגיש את ריסיו המרפרפים של ג'ונגקוק על עורפו - מסמלים שהאלפא היה ער.

ג'ימין שאף אוויר והתכרבל קרוב יותר אל ג'ונגקוק.

"בוקר." האומגה שר, זוויות פיו מתרוממות, כשהרגיש את ג'ונגקוק מחייך כנגד צווארו ומנשק את עורו בעדינות.

"בוקר, אומגה."

לג'ימין היה משהו אל קול הבוקר של ג'ונגקוק.

ולידיים שלו.

ולעיניים שלו.

ולחיוך שלו.

ו - ובכן, אתם מבינים.

ג'ימין זז מעט, והסתובב עד שפנה אל ג'ונגקוק, שהתאים את תנוחתו כך שידו הימנית נחה בעצלנות על מותניו של האומגה, וידו השמאלית מתחת לראשו, מורמת בעזרת המרפק.

"איך אתה מרגיש?" שאל הצעיר ברכות, מצייר לבבות קטנים על צדו של ג'ימין.

"מצוין. לא זזתי ממש, אז אני לא יודע עד כמה אני כאוב, אבל מצוין, למרות זאת." ג'ימין חייך, גורם לג'ונגקוק לחקות את התנועה, ולרכון כדי להניח נשיקה מקסימה על שפתיו של המבוגר יותר.

מושכים לאחור, אף אחד מהם לא אמר מילה והם רק בהו אחד בשני. ללא תאווה, רק הערצה. הערצה טהורה וללא גווע.

ג'ימין הרים את ידו והחליק את שיערו של ג'ונגקוק, שפנה לכל כיוון אפשרי, מחייך כשהגבוה שרבב את שפתיו במתיקות.

"יש תוכניות מיוחדות להיום?" ג'ונגקוק שאל, כשידו של ג'ימין זזה מראשו ונעה לנוח על לחיו, מלטפת ומושכת בה לעיתים.

"קניות." ג'ימין מלמל, וג'ונגקוק צחק, מנשק קצרות את לחיו ומתחיל להתרומם.

"אני אבוא איתך. אני צריך לחדש את המלאי." אמר הגבוה, מחליק אל תוך תחתוני הבוקסר שלו ופותח את ארון הבגדים.

ג'ימין התיישב ונרתע מעט כשגבו התחתון שרף קצת. לא סיפור גדול, הוא התמודד עם דברים הרבה יותר גרועים. האומגה הסתכל על בגדיו הזרוקים וצמצם את עיניו לעברם, לא רוצה להיכנס אל תוכם בבוקר. מחזור הדם שלו סבל מספיק ללילה אחד, תודה.