מצטערת על השגיאות, לא יכולתי לערוך.
~~~
זוג הבנים קמו לאחר לילה מושלם, מתארגנים כדי ללוות את ג'ימין אל תחנת האוטובוס הקרובה, אחותו אמרה שהם גרו בבוסאן ולכן היה צריך לנסוע לשם כדי שנאמג'ון לא יחשוד. הם לא דיברו כל כך אחרי הלילה הקודם, שניהם אהבו את זה, שניהם שמחו שזה קרה ואף אחד לא התחרט, אך שניהם פשוט נמנעו מלדבר על זה, יודעים שזה כנראה לא יקרה יותר ועדיך לשכוח.
נאמג'ון נכנס להתקלח, מציע לשני אך זה סירב בנימוס ואמר שיכנס אחריו, מחליט לנמנם עוד כמה דקות כי הגוף שלו היה מותש לגמרי אך זה לא התאפשר כי הפלאפון של נאמג'ון צלצל ועל המסך הופיעו זוג הודעות מייל חדשות, מהמשטרה.
"יש תוצאות... שיט..." גימין מלמל לעצמו, מבין שיצטרך לפעול מהר כי אם יתגלה שהתוצאות לא תואמות למה שאחותו אמרה, זה יהיה הסוף שלו.
המלאך פתח את המכשיר, יודע כבר בעל פה את הסיסמה אשר מבטלת את הנעילה, ונכנס אל ההודעות.
בהודעה הראשונה היה מצורף קובץ והוא נכנס אליו, קורא את המידע.
תוצאות הבדיקה של: [ ]
נמען אחראי זמני: קים נאמג'ון.
אחרי זה היו אמורים להיות גרפים כנראה, אולי הדברים גם אך כל מה שג'ימין ראה היה כתם גדול וצבעוני שעליו הייתה כתובה המילה "שגיאה" בגדול.
הוא עבר להודעה השניה, חושב שזה באמת מוזר אך ניסה להתעלם מזה, כנראה זו רק העובדה שהגוף הזה מכיל יישות עליונה והיא משפיעה על התוצאות.
תוצאות הבדיקה של: קים נאמג'ון.
נמען: קים נאמג'ון.
מתי הוא הספיק לעשות בדיקה גם הוא?
ג'ימין המשיך להסתכל, רוצה לראות את תוצאותיו של הבחור השני אך גם לו הייתה אותה בעייה, כתמים צבעוניים והמילה "שגיאה" שהופיע באמצע הדף... אולי זו הייתה פשוט בעיה גורפת לכולם, ג'ימין חשב לעצמו עד שנזכר בדבריו של המלאך הגדול שהדריך אותו למשימה "האדם הכי קרוב אליך בזמן הירידה, הוא האדם שאתה מחפש." ג'ימין שמע במוחו, אולי כך יצליח למצוא את המלאך!
כשהראפר יצא מהמקלחת, ג'ימין ישר קפץ עליו בשאלה, שואל על הרגע שנפל רק כדי שיוכל למצוא את המלאך ולחשוב לביתו אשר בשמים. "היו אנשים ברחוב כשמצאת אותי?" הוא שאל בפתאומיות, גורם לנאמג'ון להרגיש מעט מבולבל כי הוא לא הבין מאיפה השאלה הזו צצה.
"לא, היה מוקדם בבוקר, רק אני הייתי בסביבה, למה?" הוא מלמל, עוזר לגימין להבין בדיוק מה פשר הדבר.
נאמג'ון, זה נאמג'ון!
"אני צריך שתסמוך עלי, אני אראה לך את האמת..." ג'ימין לחש בזמן שאחז בגופו של הראפר המבולבל קרוב אליו, לוחש לו מילים עדינות לאוזן ומנסה להרגיע אותו. "ג'-ג'ימין... יש לך אוטובוס..." נאמג'ון מלמל, מרגיש שהשני לגמרי מתגרה בו למרות המילים העדינות שלחש לו באוזנו, הוא באמת לא הבין מה קורה, הצורה בה הנער השתנה במהלך הדקות הספורות בהן התקלח, על הבוקר הם אפילו לא דיברו ועכשיו הבלונדיני לחש לאוזנו בצורה כה מגרה... משהו לגמרי לא בסדר.
נאמג'ון ניסה להתרחק מהצעיר, ניסה שלא להכנע להתגרויות של האחר אך בשניה אחת הוא עצר, מרגיש את כל גופו קופא בזמן שקרס על הרצפה, רואה שער יפייפה, בדיוק אותו השער שראה כשחלק לראשונה נשיקה עם ג'ימין, אך הפעם הוא היה מצידו השני, הוא היה בגן העדן וזה הרגיש כל כך טוב!
"כל זה יכול לחזור ולהיות שלך, רק תאמין, רק תאמין ותדע שאתה חלק מזה." המלאך השני אמר בזמן שהתהלך בחדר, יודע שתוך שניות ספורות הסיוט יתחיל, המלחמה בין הנשמה האלוהית לנפש, אותה מלחמה שהוא עבר אך קשה פי כמה וכמה.
כשהחלק האלוהים צועק עליו שישלים עם העובדה הזו והחלק האנושי מפציר בו שזה רק חלום, בזמן שכל גופו מזיע ומתפתל על הרצפה, קורס מהלחץ הנפשי שעובר עליו. נאמג'ון היה בכלא, בכלא שרק הוא יוכל לשחרר את עצמו ממנו, בכלא שהנשמה בנתה ועכשיו הגיע זמנה לפרק אותה, הגיע זמנה לפרוץ החוצה ולחזור הביתה, לשמיים, למקום אליו היא שייכת.
שעות על גבי שעות המלחמה הזו נמשכה, שעות שבהן הגוף כבר לא תפקד ומצבו היה חמור עד כדי כך שהמלאך הצעיר היה צריך להזמין אמבולנס כדי שהגוף ישאר בחיים.
אור לבן.
זה הוא כל מה שנאמג'ון ראה כשפקח את עיניו. "אני בגן עדן?" הוא לחש אך באותה שניה ששמע את קולותיהם הצורמים של המכונות והציוד הרפואי שהקיף אותי הוא ידע שזה לא כך.
"התעוררת!" צעקה פתאומים נשמעה והראפר קלט את זוג חבריו ללהקה באים אליו במהירות, רוצים לחבק אותו חזק אך נזהרים על גופו השברירי. "מה קרה? איפה אני?" הוא לחש, בטוח שלפני רגעים ספורים היה עם הבחור הבלונדיני והעדין שמצא ברחוב.
"התעלפת ברחוב, בכניסה לבית שלך. נער אחד התקשר לבית החולים כדי שיטפלו בך." יונגי אמר, מסדר את השמיכה הלבנה על גופו של האחר כדי שלא יקפא מהקור הנורא שהיה בחדר.
"ואיפה ג'ימין?" הראפר שאל, קולט את המבטים המבולבלים של שני חבריו, "מי? אני חושב שחלמת." הוסוק אמר,
כל זה... היה חלום?
ג'ימין... ג'ימין שלו, הבחור שאהב תות כמה ימים ספורים, הבחור שהצליח לגרום לו לרגשות שלא הרגיש מעולם, הבחור שעשה איתו אהבה...
ג'ימין הזה... היה בסך הכל חלום?
~~~~~
סליחה שהפרק קצר, הפרק הבא הוא האחרון אז תתכוננו 😅
YOU ARE READING
Beyond the reflection(nammin)/גמור
Fanfiction"איך קוראים לך?" נאמג'ון הוסיף, בוהה בעיניו המהפנטות של השני. ראשו של הבחור החל לכאוב נורא לאחר ששמע את שאלתו של השני, כאילו מוחו עומד להתפוצץ, הוא התכווץ ותפס בראשו, שומע לחישות בשפה שהוא לא מכיר, "אני לא יודע..." תתארו לכם שיום אחד בחור זר ויפהפה...
