Beyond the reflection(nammin)/גמור

הקדמה- האחד שנפל

לפני תחילת הסיפור אני רק רוצה לציין ,
למי שלא ידע- המלאך מיכאל הוא מלאך שמופיע בתנ"ך.
תפקידו (ותפקידם של עוד שלושה מלאכים) הוא לשמור על 'ארבעת כנפות הארץ'
כלומר- לשמור על העולם.
(יש טוענים שהוא כביכול הבן השני של אלוהים והבכור זה השטן, אבל זה סתם מעניין ולא באמת הייתם צריכים לקרוא את החלק הזה)

קריאה נעימה
~~~~~~~~~~~~~~~~
כן, מחקתי את הסיפור והחזרתי אותו שוב... לא כל כך הספקתי לקרוא אם היו הערות אז אשמח שתגיבו שוב כדי שאני אדע מה לתקן♥♥
~~~~~~~~~~~~~~~~

הוא ניצב מול המלאך מיכאל, מוכן למשימה הגדולה שקיבל עליו. בתור מלאך שנוצר מלכתחילה כדי לשמור על בני האנוש מלמעלה, לרדת אליהם, אל ה"הפמליה של מטה" הייתה שליחות גדולה בשבילו והוא היה מוכן לקחת כל סיכון כדי להשלים את משימתו.

"אני מוכן לרדת, מלאכי" הוא אמר ופרש את כנפיו, מתכוון לכל מילה. המלאך מיכאל היטה את ידו לכיוון מטה, אל עולם בני האדם ושם ניצבה דרך ארוכה ומפותלת, כזו שאדם בחיים לא יוכל בכלל להעלות על דעתו.
שני המלאכים ידעו שזה מסוכן, שניהם ידעו שאם הוא יפול בדרך מטה הוא ישכח את מעמדו ואת שליחותו, אך האש האלוקית בחרה בו לכן כולם ידעו שהוא יצליח בסופו של דבר.

"מה אם אני אפול? מישהו יצטרך לגרום לי לזכור, מה אם אף אחד לא יבחר לזה?" המלאך שאל, מרגיש תחושה מוזרה בתוכו, אחת כזו שהרגיש רק אצל בני אדם, פחד.
הוא לא ידע אם יצליח להתמודד עם זה לבד למרות בחירתו של האל.

המלאך היה קרוב מידי לגבולות עולם האנוש והישות המלאכית שלו התערבבה עם האנושית שגרמה לרגשותיו לפעול, לרגשות שמעולם לא הרגיש והן היו חדשות לגמרי.
"אם תיפול, אתה תצטרך לקום בחזרה" היו מילותיו היחידות של מיכאל לפני שפתח את שערי גן העדן ונתן לשני לצאת.

~~~~~~
אז היי... זו ההקדמה המאוד מאוד קצרה מוזרה שלי, כרגע הסיפור בגדר ניסיון ואני ממש מקווה שהוא יצליח ואני אכתוב את כולו😅