Curiosity 2

פרק 9 - לעזוב

-נקודת מבט של שון-
אני מכוון עלייה אקדח והיא לא זזה ממקומה
״תסתובבי לאט״ קולי מאיים תוקפני וישיר
ידייה רועדות והיא מסתובבת באיטיות רבה ופנייה נחשפות בפניי, ״מאיה..״ נאנחתי שאני מוריד את האקדח
״מה לעזאזל את עושה פה ?!״ צעקתי עלייה והיא עדיין הביטה בי מופתעת
״אני? אתה אסיר נמלט שון..״ היא ממלמלת
אני מסתכל על עינייה שתמיד מציתות בי אש בלב.
״אפשר להיכנס ולדבר לפני שיראו אותי איתך פה?״ היא שואלת ואני מהנהן ונכנס לבית בלי לומר מילה והיא מאחורי
היא סגרה את הדלת ונעמדה באמצע הסלון
״שון אני לא חושבת שאתה רוצח..״ היא אומרת לי ואני צוחק
״אה כן? למה לא באת לבקר אותי?לא התקשרת אליי לכלא?״ אני שואל אותה מחכה לתשובה
״כי זה גדול עליי אני פחדתי להישבר״ היא מרכינה את ראשה
״את יודעת,כולם גרמו לי לחשוב שאני רוצח,השוטרים השופט אבא שלי כולם,אני כמעט בטוח שאני עשיתי את זה, מישהו סימם אותי זה נכון אבל עדיין אני גם לקחתי בהתחלה חלק בסמים האלה ועשיתי את זה בלי לחשוב״ אני אומר לה והיא מסתכלת עליי מבולבלת
״אני לא הייתי אני וכנראה רצחתי אותה בדם קר..״ אני אומר שקולי רועד ואני מניח את האקדח על השידה בסלון
״הלוואי שתראה את עצמך כפי שאני רואה אותך..״ היא אומרת בעצב
״עשיתי דבר נורא מאיה..אין דרך לצאת מזה״ אני מסתכל על החלון ולא עלייה מהבושה, פעם ראשונה אני לא מסוגל להסתכל על בן אדם בעיניים, שאני עומד מולה אני מרגיש חלש. כאילו המבטים שלה שואבים ממני כוח.
לא משנה גם אם מצאו את הבחור השני , הוא היה רק השותף לפשע , הדם שלה היה על היידים שלי אז אני זה שרצחתי אותה , זה או לברוח או להירקב 23 שנה בכלא אטיקה. אבא שלי חושב שהוא ימצא מי שיפליל אותי אבל אין מישהו כזה כי זה אני.
״אני לא מתווכחת איתך,זה נורא זה לא בסדר שבכלל עישנת אבל זה לא מוחק את האדם שאתה בשבילי שון..״ היא מתקרבת אליי ומניחה את ידה על כתפי ואני עדיין לא מביט בה וגבי מופנה אלייה
״למה את עושה את זה? חשבתי שאת שונאת אותי ושאני רוצח בעייניך אבל למה פתאום את מבין כולם את פתאום אומרת שאת מאמינה בי?״ אני מסתובב אליה ומבטינו מצטלבים
כי אם היא הייתה מאמינה בי היא הייתה באה לבקר אותי בכלא וזה מה שהיה מחזק אותי , ואולי לא הייתי מאמין לזה שאני רוצח. היא שותקת ולא אומרת מילה
״תקשיבי שיחזרתי את זה מליון פעם בראש,אני לא זוכר מי היה איתי באותו היום אבל זוכר שהתעוררתי באוטו והידיים שלי היו מגואלות בדם , החלק הקדמי של הרכב היה דם,הסכין הייתה מונחת במושב שהיא ישבה עם הטביעות אצבע שלי,היא גססה למוות בזמן שאני אכלתי טריפ!״ צעקתי מושך בשיערותיי בעצבים מהמחשבה שהשארתי אותה שם למות
״ואת יודעת מה הכי מצחיק?שהתעוררתי הרגשתי זעם ושראיתי את הגופה שלה לא הרגשתי דבר, לא כאב, לא צער, פשוט הלכתי מישם ושכחתי מזה..״ הוספתי בטון רגוע יותר
״שון,לא יכולת לזכור, היית מעורפל אבל ברגע שנזכרת בפרטים הכי קטנים הלכת לספר לאבא שלך!״ היא צועקת עליי ואני צוחק מעצם העובדה שהיא חושבת שזה שסיפרתי את האמת זה עושה אותי בן אדם טוב.
״היית מוכן לשאת בתוצאות כי אתה אדם הגון וטוב שון״ היא אומרת מתקרבת אליי ופנינו קרובות ואני מרגיש שעוד שנייה אני נשבר
״מאיפה את יודעת?״ אני שואל אותה שראשי מורכן מטה
״אני גילתי הרבה דברים בזמן שלא היית פה..שון תמיד שהייתה בא אליי והייתה תחת השפעה הייתה אומר לי שרודפים אחרייך הבנתי שהאנשים האלה שאתה מדבר עליהם זה המשפחה של ההיא שנרצחה נכון?״ היא שואלת מחזיקה בידי ואני מהנהן בראשי
״שון אני בטוחה שמישהו הפליל אותך אל תיתן לאנשים לגרום לך לחשוב שאתה רוצח״ היא מנסה לשכנע אותי אבל אני בקושי מסוגל להאמין לעצמי.
״אז בוא תגיד לי אם המשפחה שלה ידעו שזה אתה מזמן הם יכלו לשלוח אותך לכלא או לרצוח אותך אז למה הם לא עוד את זה?״ היא שילבה את יידיה מביטה בי מחכה לתשובה
״כי ברחתי אני תמיד הצלחתי להתמודד מולם כי סטון יותר חזקים מהם אז הם החליטו להשתמש במשטרה..״ אני אומר לה והיא ניאנחת בייאוש
״שחררי מאיה תלכי אל תסתבכי אל תכניסי את עצמך לבלאגן שלי״
״אני לא יכולה לעזוב אותך ..״ עינייה נוצצות ומתמלאות דמעות
״מי זה הבחור החדש שהיה איתך אתמול?״ אני מעביר נושא והיא הביטה בי מבולבלת
״ראיתי אותך אתמול רציתי לבוא להיפרד מימך וראיתי מישהו מחבק אותך..״ אני מביט בעינייה העצובות
״קוראים לו ליאם הוא גם מישראל..אבל שלא תחשוב לשנייה ששכחתי מימך אתה באמת משהו שאני לא יכולה לשכוח״
היא מניחה את כפות ידייה על לחיי  וקולה שברירי

״מאיה..זה הדבר הכי כואב שאני הולך לעשות״ אני אומר בעצב
״מה..״ היא מביט בי בהבעה מוזרה
״אני חייב לתת לך ללכת״ אני אומר לה והיא לא משחררת את ידייה מפניי ואני מעיף את יידיה ממני והיא מסתכלת עליי בעצב
״תצאי מיפה מאיה״ אני חורק בשיניי
״שון..״ היא ממלמלת
״תלכי כבר!״ אני צועק עלייה והיא קופצת בבהלה וקמה ויוצאת מהדלת שכנראה ממנה לא תחזור יותר.

-
היעד הבא שלכן זה 70 הצבעות ו40 תגובות
אתן רוצות מרתון או לא? כי שבוע הבא אני נוסעת לאנשהו ולא יהיה לי זמן לכתוב פרקים אז תלוי בכן
ישלכן עד הערב ואם תגיעו למטרה אני אתחיל במרתון כבר מהיום!