Curiosity 2

פרק 11 - להיות חזק

-נקודת מבט של מאיה-
התעוררתי למחרת בבוקר , אני משפשפת את עינייי בעייפות רבה
בוחנת את הבית מנסה לחפש סימן משון , אני מתקרבת אל המטבח ורואה פתק שהונח על השולחן
''שאני חוזר מהסידורים שלי אני לא רוצה לראות אותך פה''

עייניי נצצו אני מתאפקת לא לפרוץ בבכי מר, אני מקמטת את הפתק בכעס בתוך כף ידי וצועדת אל עבר הדלת שממנה אצא ולא אחזור יותר , אני פותחת אותה והוא עומד מולי ונאנח

''אתה באמת לא רוצה לראות אותי?''
אני שואלת אותו בקול שברירי
''מאיה בבקשה אל תעשי את זה מכוער יותר..'' הוא אומר ואני מביטה בו במבט הקבוע שלי תמיד מביס אותו

''אני שואלת אותך פעם אחרונה אתה באמת נותן לי ללכת ככה? כי אם כן אני מבטיחה לך שלא תראה אותי יותר'' אני אומרת לו ואני מתכוונת לכל מילה ״תלכי אני לא רוצה אותך בחיים שלי''
הוא אמר והרגשתי את הדקירה בלב הדקירה האחרונה שהוא גרם לה הדקירה שכנראה לא תתרפא לעולם.
אני יוצאת מהבית שלו , מבטיחה לעצמי שאני בחיים לא אנסה לעזור לו יותר , לא משנה מה היה לי איתו ומה היה לו איתי אני לא רוצה אותו יותר במחשבות שלי , הוא בן אדם עקשן חוצפן,מתנשא הוא חושב שהוא יכול להתמודד עם הכל בעצמו אבל הוא לא מבין שהוא בסהכ זועק לעזרה אבל הוא לא מודע לזה .

אבל די נמאס לי לנסות לעזור לו, מהרגע הראשון אפילו שהוא שנא אותי ותמיד ניסה להדחיק אותי לפינה עזרתי לו , הוא ידע למי לבוא שהוא מסטול מהסמים שלו , הוא תמיד ידע שאני בחורה שלא תשפוט אותו עוד מהרגע הראשון.

אבל הוא כלכך מפחד הוא גבר מבחוץ אבל מבפנים הוא פחדן , מפחד לתת לי לעזור לו .

אני? מוותרת

חזרתי לבית לג׳יין ולחבר׳ה, נכנסתי שאני רואה אותם  יושבים במרכז הסלון וניראים מודאגים וניראה לי אני יכולה לנחש למה ״חבר׳ה?״ אני לוחשת והם מרימים את ראשם וקמים במהירות ״את משוגעת? כל הלילה חיפשנו אותך,את לא נורמלית את השתגעת אני פחדתי עלייך!״ ג׳יין צעקה ומשכה אותי לחיבוק ומעבר לגבה של ג׳יין אני רואה את פרצופו העצבני של ליאם

״הכל בסדר?״ שאלתי מתנתקת מהחיבוק עם ג׳יין  ומתקרבת אל ליאם, ״אשכרה יצאת מהבית בערב ולא היית פה כל הלילה חיפשנו אותך כמו מטורפים ואת חוזרת כאילו הכל רגיל ואת שואלת גם אם הכל בסדר?״ הוא שאל בקול עצבני
״תודה על הדאגה..אבל לא ביקשתי מימך לדאוג לי״ אני אומרת בחוצפה מסתובבת והוא תופס את ידי בחוזקה

״פעם הבאה שאת יוצאת תודיעי שמעת אותי?״ הוא אומר ואני מסתכלת עליו בהלם
אני מעיפה את ידו ממני ״אתה לא אבא שלי אתה לא אח שלי ובטח שלא חבר שלי ועכשיו טוס לי מהדרך״ אני אומרת באגרסיביות ועולה לחדר למעלה