Curiosity 2

פרק 6 - זה הגורל

-נקודת מבט של שון-

הבטתי בתקרה כמו שאני עושה ביום יום , כבר התרגלתי להיות פה ,אמנם עברו רק חודשיים אבל זה מרגיש כמו שנתיים.
זה לא מעצבן לשכב במיטה וסתם מעלים זכרונות?
זה לא מעצבן לשמור הכל בבטן?

״גיל 15 אה״  צ׳אנג השותף שלי לתא אמר , אני ישנתי למעלה והוא במיטה מתחתיי ״אל תזיין את המוח״ אני אומר בקול תוקפני ״הרצח הראשון שלי היה בגיל 13 כמו נשיקה ראשונה״ הוא צחק צחוק חולני ואני התעלמתי אבל בתוכי השתגעתי
מהידיעה שהרצח בראשון שלו היה בגיל 13 וזה באמת חולני.

התא נפתח וקפצתי למטה שאני מביט במרשל נכנס אל תוך החלל הקטן שנקרא ׳חדר׳ רק עם סורגים.
״מה הפעם מרשל?״ אני שואל אותו מחכה לתשובה
״יש לך מחר משפט חוזר,תפסו אותו אתה משתחרר!!״ הוא צעק בהתלהבות ואני הבטתי בו מופתע,חשבתי אולי רק אחרי שנה אני אצא אבל מחר? מי ציפה? אז אני חוזר לחיים הרגילים שלי? לפני הכל.. בסוף אני באמת ישב בכלא על רצח כי ברגע שאני אראה את הבו אדם שהפליל אותי אני ידקור אותו למוות.

כל הלילות שחוויתי פה, לא תיארתי לעצמי שהיחיד שיבוא לבקר אותי בעצם זה מרשל, אבא שלי לא בא , אח שלי לא דאג לבוא , חברים שלי לא, ומאיה לא באה .
אף אחד לא בא. אני דפוק שחשבתי שלכל האנשים האלה איכפת ממני,אף אחד לא התעניין לשאול מה שלומי או מה מצבי, ההבטחה של אבא שלי ודיימון שהם לא יעזבו אותי לא שווה כלום וגם אותם אני אמחק.
ברגע שאני אצא מיפה אני לא מתכוון לחזור לקשר עם האנשים האלה, אני הולך להתמקד בעתיד שלי ובעצמי , לבד.

-נקודת מבט של מאיה-

הוא בכה כמו שלא בכה מעולם, מעולם לא ראיתי גבר בוכה בצורה כזו,אני לא יודעת איך אבל ג׳וני השיג ראיות שבאמת קישרו את מאט לרצח של הבחורה הזו,צפיתי בשוטרים מכניסים אותו לניידת שהוא צועק להוריו שהוא חף מפשע
״היי את בסדר?״ ידו התומכת של ליאם על כתפי ואני מסתובבת אליו מחויכת ומהנהנת, הוא מעך אותי בין זרועותיו וזה הרגיש טוב , הרגשתי מוגנת לכמה רגעים
״רוצה לעשות משהו בערב להירגע קצת?״ הוא לחש לאוזני ואני נושמת לרווחה בתוך החזה שלו ומהנהנת בהסכמה והוא מלטף את שיערי ושותל לי נשיקות לראש.
..

״לאן נוסעים?״ שאלתי אותו בזמן שהוא מוביל אותי לרכב שלו כיוון ששם לב שאני ואופנוע לא ממש חברים טובים.
הוא שם את השיר של עומר אדם שני משוגעים, כבר שכחתי מהזה שירים במזרחית
״לחוף״ הוא חייך
..
אחרי עשרים דקות הגענו לחוף ישבנו על החול לא רחוק מהמים,״אז למה בעצם לא נשארת בישראל והתגייסת?״ שאלתי אותו והבנתי לפי עיניו שהשאלה הזו קצת הטרידה אותו אבל ניסה להסוות זאת ושתקתי ״אני מצטער אני פשוט מעדיף לא לדבר על זה״ הוא שבר את השתיקה אחרי דקות