Curiosity 2

פרק 23 - שוב אתה

-נקודת המבט של מאיה-
"כבודה,אני מצטערת,אני חייבת חמש דקות להביא מסמך ששכחתי במכונית שמאוד רלוונטי למשפט" התחננתי , התפללתי שתיתן לי לצאת כי אם לא אני יתעלף
היא אישרה לי לצאת , עשיתי את דרכי במהרה אל מחוץ האולם, רצתי לשירותים , הרגשתי שחסר לי חמצן , שחסר לי הכל.

לא האמנתי שאני אפגש בעיניים האלה שוב,
אני תמיד חשבתי שהוא מטורף,חולה נפש
עושה מה שבדעתו ,אבל לא דמיינתי שאני אנהל תיק נגדו , אבל גם בסיוטים הכי גדולים שלי לא דמיינתי שהוא יואשם באונס.

נכנסתי חזרה לאולם במהרה
"איפה המסמך גברת קופר?" השופטת שאלה אותי ומרוב הפאניקה שכחתי מהחלק הזה
"כנראה הוא פה ולא שמתי לב" חייכתי והיא גלגלה את עינייה
"ממש בזבוז זמן, בואו נתחיל!"
היא הכתה בפטיש
הרגשתי את מבטיו נועצים בי ,לעזאזל מרשל ממש ידע בדיוק איזה תיק להביא לי.
"התביעה נעשית בשם בית המשפט המחוזי נגד הנתבע שון סטון" החלו להגיד
"אני מבקש שהמתלוננת קייסי ריינולד תעלה לדוכן" עורך הדין שלו קרא לה והיא ניגשה לדוכן והוא התחיל לתשאל אותה
"את זוכרת את התקרית,תאריך,שעה,מיקום?"
היא התחילה לגמגם ובדרך כלל שמישהו מתחיל לגמגם זה 90 אחוז שהוא משקר,
היא המשיכה רק להגיד שהיא לא זוכרת כלום,
היא ירדה מהדוכן, "כבודו אני מבקש לקרוא לעורכת הדין,מאיה קופר שמייצגת את המתלוננת" תחושת בלבול תקפה אותי
השופטת אישרה ועליתי לדוכן
"האם היו לך קשרים אינטמיים בעבר עם הנאשם?" הוא שאל  , איך לעזאזל הוא מקשר את הקשר שלי עם שון מהעבר לתיק של אונס?
"למדנו באותו הקולג', יצאנו תקופה אבל הדרכים שלנו נפרדו אחרי כל מה שקרה , זו בעצם הפעם הראשונה שאני פוגשת בו אחרי תקופה" הבטתי בעיניו הקודרות, כאילו הוא ביקש ממני להציל אותו
"הבנתי,אבל היו בניכם המון ריבים,לקחת את התיק הזה על עצמך כדי לנקום בלקוח שלי?" הוא הסתכל עליי במבט הכי שטני שלו כאילו בטוח בדבריו
"לא!! אני מתמחה אצל העורך דין מרשל מפרקליטות המדינה,הוא הביא לי את התיק הזה , לא ידעתי בכלל שהנאשם זה שון!" הרגשתי שעמדתי לפרוץ בבכי.

"מספיק,אפשר להוריד את הפרקליטה מהדוכן, חבר המושבעים ילכו להתייעצות ויקבעו את פסק הדין" השופטת היכתה בפטיש וכולם יצאו מהאולם.

העורך דין הזה בהחלט חדור מטרה. שון ועורך הדין שלו בקושי החליפו מילים , העורך דין לא פה למשחקים. הוא מרגיש כנראה חף מפשע, אבל לא בטוח שהמושבעים יסכימו איתו.

שתיתי מים , הרבה מים, מסדרון מחוץ לאולם שבו מתרחש המשפט,דיבור והרבה רעש של עקבים וגרירת רגליים נשמעו ,
הרגשתי יד גדולה על הכתף שלי
"נתנו לי חמש דקות לדבר איתך" הוא אמר , הרגשתי שהמון זמן לא שמעתי את הקול שלו
"מאיה,לא משנה מה יקרה אני נשבע לך בחיים שלי,לא אנסתי את הבחורה הזאת ולא אף בחורה בחיים שלי" עיניו נצצו כאילו נהיה אדם רגיש יותר, הוא לא נתן לי להגיד כלום והלך , האמנתי לו כי אני מכירה אותו כלכך טוב.
.

יצאתי החוצה לשאוף אוויר , והרגשתי מישהו נתקל בי בכוונה.
"היי-" הוא חסם את פי עם כף ידו ולקח אותי לצד, הוא היה לבוש במעיל עור חום ומכנס ג'ינס שחור, גופו גדול , שיערו האפיר באזור הרקות, לסתו מהודקת
"תלכי לבית שלך, תגידי לממונה מעלייך שאת פורשת מהתיק,הבאתי תמונות לעורך הדין של שון תמונות שבעצם מפלילות את המתלוננת שלך , הן חושפות את כל השקרים שלה שלחתי לך תמונות לוואצאפ תסתכלי אחרי שאסע מיפה." הוא אמר ואני נעמדתי פעורת פה.
"ולא ראית אותי מעולם" הוא רץ במהירות נכנס לרכב שחור ונסע מהמקום.

פתחתי את הודעות הוואצאפ שלי, הוא צדק
הכל מצולם , מהתמונה שהיא שופכת אבקה לתוך הכוס של שון , ועד התמונה שהיא מזייפת איבוד הכרה כאילו אנס אותה וסימם אותה.

לא חשבתי פעמיים , ושלחתי הודעה למרשל שפרשתי מהתיק ולא עונה להודעות החוזרות ממנו.
והמקום היחידי שרציתי להיות בו זה הדירה שלי.

**
התיישבתי בספה בסלון , לא איכפת לי איך התיק הסתיים, אבל אני בטוחה שהוקל לקייל אחרי הכל זה ראיות. רק עניין אותי לשבת ולהירגע. כלכך רציתי להתקשר לליאם , אבל במצב שלו כרגע זה לא אפשרי.

דפיקות נשמעו בדלת . "רגע" צעקתי ניגשת אל הדלת בסקרנות לדעת מי נמצא מאחוריה.
ראיתי זוג שוטרים נעמדים שבניהם עומד ליאם, ליאם שלי.
הוא נכנס והרים אותי.
"אני אוהב אותך,אני מצטער שכעסתי" הוא שתל נשיקות בצווארי
אחד השוטרים כיחכך בגרונו , "מצטערים שוב על אי ההבנה,שיהיה לכם ערב נפלא"
הם הלכו והשאירו אותי ואת ליאם לבד
פניי נפלו שהבנתי , שהדבר הקטן שבגללו מתחילה לגדול לי הבטן זה דבר משותף של שנינו, והחלטתי לספר לו.
"אני רוצה שנדבר" אמרתי ומשכתי אותו איתי לשבת בספה, הבטתי בפניו הנאות
ליטפתי את הבטן שלי מביטה בעיניו והוא רק נשאר עם החיוך על פניו "אני בהריון" שלפתי את המילים .חיוכו נמחק לאחר שניות,"מתי לעזאזל הספקת?" הוא שאל בזלזול
"חתיכת מטומטם,התינוק הזה שלך ליאם!" צעקתי בעצבים. הוא הביט בי בהלם
לא היה לו מה להגיד, ברור. הפלתי עליו פצצה
"עוד משהו.."מלמלתי , אני רוצה לספר לו שראיתי היום את שון , אני חייבת נכון?
הוא עצר אותי, אחז ביידי  ואמר רק שתי מילים
"תתחתני איתי."

----
70 הצבעות 15 תגובות ממשיכה❤
זה חלק א!
נו התגעגעתן?????אני ממש מצטערת על העיכוב..אני מבטיחה שאעלה עכשיו פרקים כל יומיים לפני הסיום
😏אין לכן מושג איך הסיפור הולך להסתיים

עוד כמה פרקים וסיימנו💔