Curiosity 2

פרק 22 - תיק אונס

-נקודת המבט של מאיה-

"אולי תלכי לבית?" ג'ו הציע כשראה אותי מתקשה לעמוד וכל עשר דקות רצה לשירותים להקיא.

"אני בסדר." עניתי בביטחון ולקחתי את הפנקס
ויד גדולה עצרה אותי
"זה השולחן האחרון שלך להיום ואת עפה לבית לנוח כי אם לא אני אספר לביל שבאו לפה שוטרים בגללך" הוא אמר ונאנחתי בייאוש ומהנהנת , אני יודעת שהוא עושה את זה לטובתי.

הלכתי לשולחן עשר שבו ישבו זוג האישה הייתה אלוהית , דוגמנית אפילו מוכרת.
והגבר היה עם הגב אליי , כתפיו רחבות וגדולות שיערו מבולגן אפילו שלא ראיתי את פניו יכולתי לזהות שהוא חתיך.
טוב תרגעי מאיה..סה"כ בחור חתיך ותפוס.

התקדמתי לשולחן
"היי ,אני אקח כוס מים וארוחת בוקר בלי לחם בבקשה" היא אמרה בחיוך שיכולתי לזהות שהוא מזויף
"בייב נו תזמין!" היא צעקה על חבר שלה שאני נעמדת עדיין מאחוריו והוא לא טורח להסתובב והיא לא מביאה לי להשחיל מילה.
ולפני שהספיק להגיד משהו הרגשתי את הבחילה מתקרבת
שמתי את כף ידי על פי ורצתי לשירותים והקאתי את חיי.

יצאתי מתא השירותים ושטפתי את פניי במים קרים מה שריענן אותי לדקות ספורות
"תורידי את הסינר ולכי לבית" ג'ו הושיט לי את תיקי ומשך אותי אל עבר היציאה
והבטיח שהוא יביא להם את ההזמנה.

אחזתי בבטני השטוחה שבעוד מספר חודשים כבר תתפח ונסעתי לבית שלי.

*********

התעוררתי שראשי מתפוצץ מכאבים
הטלפון שלי צלצל ועל הצג הופיע מספר חסום
"הלו?" עניתי בקול עייף
"מצטער על השעה, אבל יש תיק גדול ומחר הדיון מתחיל העורך דין פרש ואת היחידה שיכולה לעזור למתלוננת ולנהל תיק בסדר גודל כזה, שלחתי לך את הסיכומים ואת החומר לגבי התיק, תעברי על זה ומחר הדיון הראשון שלך בהצלחה."
הוא ניתק ולא נתן לי להשחיל מילה אחת.
אמנם זכיתי בתואר ואני עורכת דין אבל יש לי עוד שנתיים שלמות ללמוד כדי להיות עורכת דין פלילית מקצועית ואת הלימודים האלה אני הולכת להמשיך בארץ . וחוץ מזה איפה שמעתם על עורכת דין שעובדת בבית קפה?

"לעזאזל איתך מרשל" מלמלתי פותחת את מחשב הנייד , אני מתמחה של מרשל אבל בגלל שהוא נודד מבתי משפט ובקושי נמצא במשרד , בקושי יש לנו עבודה ובגלל זה כרגע אני עובדת כמלצרית כדי לחסוך כסף ואולי לעשות משהו עם התואר שקיבלתי.
נכנסתי למייל שלי ומדפיסה את כל מה ששלח לי
התחלתי לעיין והזדעזעתי , לא יכולתי להגיד שלא, תיק של אונס זה לא צחוק. כנראה אני אצטרך לדחות את העזיבה שלי .

******
למחרת בבוקר התעוררתי והכנתי את קפה הבוקר שלי עם חתיכת עוגה
שמתי חצאית שחורה וחולצה מכופתרת לבנה ולבשתי מעל את הגקט השחור שלי
לקחתי את התיק שלי ונסעתי לדרכי
מצחיק אותי לשחק שתי תפקידים , מלצרית ועורכת דין , אוי אני כלכך יוצאת דופן.

"קופר!" קולו של מרשל נשמע וראיתי אותו מתקדם לעברי , "בוקר טוב מרשל" לחצתי לידו בחיוך
"אני מצטער שוב שהתקשרתי מאוחר וזה היה בדקה התשעים, אני חושב שאת הכי מתאימה לתיק הזה" הוא אמר בבטחון
"סלח לי שאני מתערבת בעבודתך,אבל למה אתה לא לקחת את התיק הזה על עצמך?" הסתקרנתי , הרי הוא בתחום הזה שנים.
"קופר,אני חלילה לא מזלזל בתיק הזה , אבל יש לי תיקים יותר חשובים ויותר גדולים לנהל אז הייתי צריך לבחור מישהו אחר" הוא אמר בחיוך שהתכוון אליי
"אני מעריכה את זה, אבל אני לא מזמן קיבלתי את התואר ועדיין יש לי ללמוד על הפלילי אתה בטוח שאתה רוצה שאנהל תיק בסדר גודל כזה?" אני שואלת אותו בחוסר ביטחון
"קופר,כשאני הייתי במקום שלך גם אני הייתי חסר ביטחון אבל היו אנשים כמוני עכשיו שהם האמינו בי ואני מאמין בך ילדה , זה שלך, תכנסי הדיון מתחיל" הוא אמר וחיבק אותי לשלום והלך לדרכו.

לקחתי נשימה עמוקה
ונכנסתי לאולם , בצד השני של השולחן ישב העורך דין של הנאשם שעדיין אני לא יודעת מיזה , המתלוננת ישבה בשולחן והביטה בי מבולבלת "את מייצגת אותי עכשיו?" היא שאלה תהרגו אותי אבל זה היה בנימה של זלזול ולפני שהספקתי לומר משהו
"לקבל השופט בית המשפט מתבקש לעמוד" נעמדנו כולם והשופט נכנס
סימן לכולם לשבת והיכה בפטיש
"אפשר להכניס את הנאשם"
פתחתי את הקלסר ועיינתי שוב קצת בתיק
דלת האולם נפתחה הרמתי את ראשי וברגע שמבטנו הצטלבו ליבי נדם.

-------
60 הצבעות ו20 תגובות ממשיכה!!
אחמ אחמ פרק הבא הולך להיות קטלני
.