פרק 14 - אנושי

2.9K 167 52
                                    

 הפרק הזה הוא רק בין ליאם לבין מאיה שתכירות את ליאם יותר טוב ושלא תשנאו אותו יותר מידי 

כי אם ליאם היה משחק את הדמות של שון אני בטוחה שהייתן אוהבות אותו 

תפעילו את השיר וזה יוסיף!!!

מפרק הבא נעצור מהנקודה שבה עצרנו ותדעו מה יקרה עם שון ומאיה.

-נקודת מבט של מאיה-

אני מבינה ששון צריך להירגע אז אני חוזרת לבית ורואה שג'יין וליאם יושבים ואין שום סימן לחבר של ג'יין הם ישר הסתובבו ששמו לב שנכנסתי וג'יין הסתכלה עליי במבט מאוכזב והבנתי שליאם כבר הקדים אותי וסיפר לה הכל , הסתכלתי עליו במבט של שנאה ועליתי לחדר ושמעתי צעדים מתקרבים ונעלתי את הדלת מהר ושמעתי דפיקות 

"אם זה ליאם אני לא פותחת!'' אני צועקת שישמעו שאני ברורה בדבריי

"זאת אני'' קולה של ג'יין נשמע מבעד לדלת וקמתי לפתוח 

היא נכנסה וסגרה אחרייה , נשכבתי על בטני  במיטה והיא התיישבה לידיי וליטפה את גבי

"אני אגיד רק כמה מילים ואצא.."
היא אמרה בקול חלש
"איך שהלכת ליאם בא וסיפר לי מה שהוא עשה לך אני צרחתי עליו וקיללתי אותו מיליון פעם הוא התחנן לסליחה אבל אמרתי לו שילך ויבקש מימך סליחה והוא חיפש אותך כמו משוגע,  ואני חושבת שאם תדברו אולי תכירי אותו יותר טוב הרי לזה הטיול הזה נועד..אבל מצד שני את עדיין תקועה על שון מאיה, תחליטי מי יותר טוב בשבילך אבל אני חושבת שאת חכמה מספיק לדעת את התשובה.."

היא אמרה לסיום ויצאה מהחדר , אני מנגבת דמעותיי ורואה שהשעה כבר מאוחרת  אני מרגישה שעדיין אני לא מוכנה לשמוע את ליאם או לעמוד מולו הוא הפחיד אותי כלכך אותו המבט בחיים מישהו לא יסתכל עליי במבט קודר ורצחני. אני לא יודעת אם זה ימשיך ככה, ג'יין צדקה אני באמת לא מכירה אותו

אני שולחת לשון אינספור הודעות והוא לא עונה, אני סיבכתי אותו כלכך אני מביטה בעצמי במראה שעיניי אדומות, אני מסרתי לו את גופי וזה לא מעניין אותו אבל חלק מזה אשמתי  אני כל פעם יוצאת מהבית כל פעם ורק מסתבכת והפעם סיבכתי אותו איתי והוא בטח שונא אותי שהתוכנית שלו נהרסה בגללי

אני שומעת את הדלת נפתחת ואני יודעת שזה ליאם נכנס לחדר לפי הריח שלו..  ואני לא רוצה להביט בו שלא אדמיין את המבט הרצחני שלו שוב 

"גדלתי בנתניה לאבא רוצח שרצח את שתי האחים שלי הקטנים אורי ונוי לפני כמה שנים ..את כנראה ראית את הכתבה היא כיכבה בכל הארץ אולי גם בעולם , שאבא שלוקה בנפשו רצח את שתי ילדיו ואני השלישי ששרד לצערי ואני היחיד שבאמת הצליח להגן על אמא שלי לפני שרצח אותה וגם אותי אני אמנם חזק ונראה שהחיים שלי מושלמים שעברתי לניורק לדודים שלי ואחרי שהם מימנו הכל כדי שאתחיל חיים חדשים  זה לא ככה כי אני חווה טראומות וסיוטים יום יום וכל בן אדם שמתקרב אליי פיזית אני רואה את הפרצוף של אבא שלי , יש לי בעיית עצבים רצינית אני מפחד להיות כמוהו אלים  מכה בודד ולגרום כשתיין..היו לו בעיות נפשיות אני לא יודע אם זה עובר בגנים אבל אני לא רוצה לסיים כמוהו אז אם את רוצה לעזור לי אני אשמח ..כי את הבן אדם האחרון שאני אי פעם ארצה לפגוע בו , את חשובה לי , מהרגע שהבטתי בך את שידרת לי רוגע ונחת , את די המקום השקט שלי נכון לעכשיו ואני לא רוצה לאבד את את השקט שלי.."

Curiosity 2Where stories live. Discover now