תאיר
היא סירבה לאכול, או אפילו להסתכל עליי, למרות שהיא חזרה ואמרה לי כל פעם מחדש שהכל היה בסדר ושהייתי צריכה לחזור לעבודה, משהו אגב שסירבתי לעשות, דבר שבגללו גם שיחררו אותי מהמועדון, אגב שיחררו זה במרכאות, הרי שפיטרו אותי בצורה הכי עדינה שיש, לא שיכולתי להאשים את עדי על הדבר, אחרי הכל, פספסתי שבוע ימי עבודה, משהו שהוא לא היה מוכן לוותר עליו בקלות שכזאת.
ישבתי שם, בחדר האשפוז ממנו היא רצתה לצאת, משהו שהרופאים לא נתנו לה, במיוחד אבא שלנו. הוא הסביר לי שלפי התוצאות של הבדיקות, האונס היה ללא הגנה, לא שציפיתי למשהו אחר מהמנוול הזה, מנוול אגב, שהיה חולה בפאקינג כלמידיה ולא רק זה, אלא שהבן זונה הזה גם הדביק אותה וכן, הרופאים הכריחו אותה להישאר לזמן רב יותר, כך שהם יוכלו לטפל בדבר, משהו שהיא לא הייתה מרוצה ממנו בכלל.
"אני רצינית, תאיר..." היא חזרה ואמרה לי בפעם המאה, "את יכולה ללכת-"
"אני יכולה, אבל אני לא רוצה..." החזרתי לה, משלבת רגליי לישיבה מזרחית על הכורסא הקטנה לצד מיטתה, לפני שחזרתי להביט מטה על מחברת התווים שלי. "וחוץ מזה, אני צריכה אותך... את נותנת לי השראה..." מלמלתי לעברה בלעג קל, לפני שתיקנתי את האקורדים תחת המילים.
"מה את כותבת לך שם בכלל?" היא פלטה בזעף, מסדרת את ישיבתה על המיטה, לפני ששילבה ידיה על החזה שלה, בוהה בי בדממה, מבטה ישיר ועצבני. "את יכולה לעשות את זה גם בבית שלך, את יודעת..."
"כן, כן, אני יודעת..." החזרתי מבלי להרים מבטי לשלה, "אבל בא לי להיות כאן, איתך-"
"כן, כן... שמעתי כבר את התרוצים שלך-"
"תרוצים?" נחרתי בתשובה.
"אתם כולכם," החלה לילה בגיחוך, "מפחדים שאני אעשה עם עצמי משהו, אבל אתם לא מבינים שאני בסדר... אני בסדר גמור ואין צורך לבייביסיטר-"
"חה, אני נראת לך כמו בייביסיטר?!" החזרתי לה בחומץ, "חצופה... אני פה, כי אני אוהבת להיות... איתך-"
"טוב שנזכרת-"
"כמה פעמים אני צריכה להתנצל, תגידי." הורדתי את המחברת, בוהה בה בזעף. "אני באמת מצטערת על מה שעשיתי, אוקי... הייתי צריכה פשוט להתרחק-"
"כן, כן... הרוסי היה לך חשוב יותר ממני-"
"הוא לא רוסי!" החזרתי, "הוא גרוזיני... חצי, כאילו-"
"מה שתגידי..." היא משכה באפה, שולחת מבטה לחלון, לפני שאני נאנחתי, מתרוממת ממקומי ופונה לעברה, אחרי שזרקתי את המחברת על הכורסא והתיישבתי לצידה על המיטה, מניחה ידי על הירך שלה בטפיחה קלה.
"את רוצה לדעת למה התרחקתי?" החזרתי במקום זאת, לפני שהיא חזרה להביט בי.
"כי את אוהבת אותו, או משהו קיטשי כזה..." היא השיבה לי בלעג והוסיפה במרירות, "והוא זרק אותך..."
YOU ARE READING
ההבטחה | ספר 1
Romanceספר ראשון בסדרת "ההבטחות" הכל שקט ורגיל בחייה הפשוטים של תאיר, עד שאביה, כמובן, מודיע לה בשמחתו הרבה שהוא מצא לה שידוך ולא רק זה אלא שהוא בא במיוחד בשבילה ממדינה זרה. אבל לא הכל כפי שהוא נראה באמת, במיוחד כאשר היא פוגשת את האיש עצמו ונחשפת לאופי הלא...
