פרק י

3.3K 131 41
                                    

שלום לכולם, בפרק יהיו תכנים מיניים, אז ראו הוזהרתם... שתהיה לכם קריאה מהנה!

***

שמעון

כל הגוף שלי רעד.

המגע העדין של אצבעותיה עלה על כתפיי אל עורפי, כאשר היא ליפפה את ידיה סביב צווארי ואילו אני סביב מותניה, קובר פניי כנגד מפתח החזה שלה ונושם אותה פנימה. היא הייתה יפה וטהורה ואילו אני, אני הייתי מפלצת וגופי היה מכוסה בגועל, דם ורוע וכל מה שהיה שגוי בעולם הזה והאמת הנוראית הייתה שלא היה אכפת לי, כי כל מה שרציתי, היה אותה ועכשיו.

היא לחשה את שמי בצלילה המתוק, כאשר לקחתי את אחת מפיטמותיה לתוך פי ומשכתי את הפנינה המזוקרת בעונג, מלקק ומוצץ אותה בין שיניי. היא נאנקה ונעה כנגדי, רוכבת עליי בגופה הקטן והמקומר, כאשר הבחנתי שהיא הורידה במשקל בזמן שהותה במקום הזה, משהו שלא מצא חן בעיניי בכלל. היא הייתה צריכה לאכול יותר, בכדי להבריא מהר יותר ותהיתי, אם שומרים עליה טוב במקום המחורבן הזה, למרות שאביה היה אחד הרופאים של בית החולים.

כל אשר חשבתי עליו ברגע הזה, היה לשמור עליה, לקחת אותה ולעשות את כל אשר היה ביכולתי בכדי להגן עליה, הייתי חייב להגן עליה ולהרחיק אותה מכל הגועל שאפף אותי, אבל ידעתי שזה היה בלתי אפשרי, במיוחד, לאור העובדה שלאן שלא הלכתי, הצרות באו בעקבותיי, אפילו פה, בארץ אחרת, הרחק מהבלגן שהשארתי מאחוריי במוסקבה, הצרות המשיכו לבוא וידעתי שהן לעולם לא יעזבו אותי, אפילו אחרי שאמות.

"תאיר..."

"מממ...?" היא נאנקה בתשובה.

"זה רק לעכשיו, לא לנצח..." לחשתי את האמת בצער כנגד עורה, כאשר היא נרתעה קלות בגופה, בוהה בי בתמיהה מוחלטת, פגועה ומבולבלת. "אני לא רוצה שמה שקרה לך אז, יקרה לך שוב... את מבינה, זאת לא תהיה הפעם האחרונה שהם ינסו לפגוע בך-"

"היי, אני ילדה גדולה ואף אחד לא יכול לפגוע בי..." חייכתי מבעד לכאב, למשמע התמימות בקולה. "אני יודעת שאני נראת חלשה, אבל אני לא, אני מבטיחה לך... אני לא אפּגע ואני... אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך, אוקי..." היא ליטפה את פניי ברוך, מצמידה מצחה לשלי, בוהה בי במבטה הבטוח.

"תאיר... מה... פאק, מה את עושה איתי?"  נאנקתי, כאשר היא פתחה את רוכסן מכנסיי ודחפה את ידה פנימה, תופסת סביב אברי בתנועה איטית ומגרה, כאשר סגרתי את עיניי מבעד לעונג, בייחוד כאשר היא סגרה אגרופה סביבי וגנחתי, דבר שגרם לה לחייך לרווחה.

"אני עושה את מה שאני רוצה לעשות..." היא לחשה, לפני שהיא התרוממה מעליי, כורעת על ברכיה למרגלות המיטה ומשחררת את הזקפה שלי מתוך מכנסיי, לפני שהיא ליקקה שפתיה בתנועה קלה, מביטה בי מלמטה בעיניה השקדיות.

ההבטחה | ספר 1Where stories live. Discover now