תאיר
אני לא חושבת שיכולתי לסלוח לו.
זה לא שלא רציתי, אני רציתי, מאוד אפילו, אבל לא יכולתי, אני לא יכולתי ליפול לתוך הבור העמוק ההוא ולהיקבר תחת חול ומועקה, אבל זה מה שעשיתי. אני נתתי לעצמי להיקבר תחת האדמה, תחת הבוץ והליכלוך, תחת הגועל שאפף אותי ואני לא ידעתי אפילו, למה הרגשתי ככה.
אני ידעתי שלא הייתי אמורה להרגיש ככה, בגלל שהייתי חופשייה ולא הייתי חייבת לאיש. הייתה לי תקווה ואני יודעת שהיה לי עתיד ובכל זאת, לא יכולתי לדמיין את העתיד שלי בלעדיו, בייחוד, כשהוא בא אליי ואל מקום העבודה שלי, כמעט בכל יום, דבר שניסיתי להבין, הרי כיצד הוא יכול היה לגלות בכלל על המקום הזה, שלא לדבר על הזמן של המשמרת שלי, הרי שהוא תמיד בא בזמן שלי וחיכה לי עד שאסיים ואז היה מלווה אותי עד הבניין שלי מבלי לומר אפילו מילה אחת.
העברתי את המצרכים במכשיר הקופה, מכניסה את הנתונים לתוך המחשב הקטן, לפני שלחצתי על הקופה עצמה ושאלתי כמו תמיד, אם הוא ישלם במזומן. אני יודעת שצליל הקול שלי, היה חצוף ודי עצבני, אבל לא יכולתי לשלוט על הדבר, במיוחד, כשהוא עמד שם כמעט בכל יום מאז שהוא חזר אליי וכן, הקול המעצבן והגבוה של הלב שלי, חזר ודרש ממני לסלוח לו, כיוון שזה מה שרציתי, אבל ההיגיון חזר ואמר לי שהוא יפגע בי, כיוון שהוא לא יכול לעשות אחרת, הרי שזה היה בטבע שלו.
"מזומן... מתי את מסיימת-"
"זה ייצא, שלושים שח, בבקשה.." חזרתי ואמרתי לו את הסכום שיצא במכשיר, לפני שהוספתי סתם בכדי לעצבן אותו, כיוון שהוא החל כבר לעצבן אותי. "וזה לא עניינך, אדון, מתי אני מסיימת..." חייכתי באילוץ, כאשר הוא נאנח לעצמו, מנער ראשו מבלי לשלוט במעשיו והושיט לי את הסכום הדרוש.
"את יודעת שאת לא צריכה לעבוד יותר, תאיר-"
"תודה שקנית אצלנו, להתראות..." הלחיים שלי כבר החלו לכאוב מכל החיוכים המאולצים שנתתי לו.
"תאיר-"
"אמרתי להתראות, אדון." החזרתי, הפעם בעצבנות, לפני שהוא שוב נאנח, הרים את שקית המצרים שלו ויצא מין המקום, מבלי לומר מילה, משהו שגרם לי ללטף את בטני ואת התינוק שישן בתוכו, טוב, תיארתי לעצמי שהוא ישן, הרי שלא ידעתי בדיוק, מה הוא עשה שם בפנים.
חזרתי והסתכלתי על גבו וכתפיו הרחבות של שמעון, לפני שלקחתי נשימה עמוקה, יודעת שהוא ימשיך לעמוד שם עד אחרי שאסיים את יום העבודה שלי ואז, כמו תמיד הוא ילווה אותי הביתה מבלי לומר מילה. אני באמת לא הבנתי, מה עבר שם בראש שלו ולמה לעזאזל הוא שיחק איתי ככה ויותר מכל, למה לא יכולתי לסלוח לו.
YOU ARE READING
ההבטחה | ספר 1
Romantizmספר ראשון בסדרת "ההבטחות" הכל שקט ורגיל בחייה הפשוטים של תאיר, עד שאביה, כמובן, מודיע לה בשמחתו הרבה שהוא מצא לה שידוך ולא רק זה אלא שהוא בא במיוחד בשבילה ממדינה זרה. אבל לא הכל כפי שהוא נראה באמת, במיוחד כאשר היא פוגשת את האיש עצמו ונחשפת לאופי הלא...
