הילה
החודש הזה היה בין החודשים הטובים שהיו לי והכל היה הודות לזוג התאומים שפרצו לי לחנות, זה לא שראיתי אותם שוב אחרי המקרה ההוא, אבל עדיין, אני מאמינה שמהם, החודש שלי רק הפך לטוב יותר.
בעקבותיהם בא הבחור החתיך שתיקן לי את החלונות והזמין אותי לדייט, משהו שלא יכולתי לסרב לו, בכל זאת הוא היה חתיך ולא היה לי זין כבר חצי שנה, אני יודעת שזה מטופש מצדי לחשוב כך, אבל הייתי צריכה להיפטר מהמחשבות הסוטות שהיו לי על הגבר ההוא, האב החצוף של זוג התאומים.
אני באמת לא הבנתי מדוע הוא חזר והופיע בראשי, במיוחד הידיים הגדולות האלו שלו, שחלמתי שנגעו בי בכל לילה ובכל מקום אפשרי, זה לא שאני סוטה או משהו, אבל בחיי, העיניים החומות והחודרות האלו, עדיין נותרו לנעוץ בי, אפילו במחשבותיי ואחרי חודש שלם שלא ראיתי אותו, הוא עדיין המשיך להסתחרר במחשבותיי, אפילו כשישבנו וחגגנו את יום הולדתו של יותם, לעזאזל, אפילו עכשיו, בדייט שהיה לי עם עידו, מתקן החלונות שלי.
"את בסדר?" הסטתי מבטי לעיניו הענבריות של עידו, אשר בהה בי בדאגה.
ישבנו במסעדת "טופּולופּומפּו" בתל אביב וכל הצבע השחור של המקום החל לסגור עליי, לעזאזל, אפילו התקרה הייתה שחורה במקום הזה. בלעתי רוק, מנסה להרגיע את עצמי, בייחוד, כשפעימות ליבי עלו עם הזכרון הרחוק של הגבר ההוא, הגבר שאת שמו אפילו לא ידעתי.
"כן, אממ... אני בסדר... מה..." נשפתי בלחיצות קלה, "איך הגעת לעסק... של התקנת החלונות?" הטיתי ראשי קלות, נותנת לו חיוכי המאולץ, דבר שהוא שם לב אליו, כאשר הוא צימצם מבטו המחוייך והציני, מנער ראשו לעברי.
"את לא ממש רוצה להיות פה, לא?" הוא השיב, דבר שדי הפתיע אותי.
"זה לא זה," ציחקקתי קלות, מחפשת אחר התרוץ הנכון. "אממ... אני פשוט, אממ... לא רגילה לדברים כאלו".
"לצאת למסעדות?" הוא החזיר לי בלעג.
"לצאת לדייטים..." השבתי בגיחוך קליל.
הוא היה בחור טוב כזה, צעיר בתחילת שנות השלושים לחייו והוא היה נאה מאוד, חכם ומצחיק ובכל זאת, בכל זאת המוח שלי לא הצליח להיפתח בפניו, במיוחד, כשהוא נשען אחורה, מעביר מבטו השואל לאורך פניי, כאילו שמנסה לקרוא לתוך ראשי, משהו שלא מצא חן בעיניי בכלל.
"מה?"
"יש לך מישהו..." הוא השיב לי בהבנה.
"אה?" הופתעתי, כאשר הוא חזר וגיחך לעצמו, מנער ראשו בלעג.
"יש לך מישהו..." הוא חזר על עצמו והוסיף, "כאילו, את לא מרוכזת בכלל ואת לא נראת מעוניינת בשום דבר שאני אומר לך, אז יתכן שיש לך מישהו... מישהו שאת כבר מחבבת אולי, לא בטוח-"

YOU ARE READING
מתיקות מרירה
Romanceכאשר שני צעירים פורצים למאפיה שלה, במקום להתקשר למשטרה, הילה בוחרת להאכילם ולשלוח אותם הביתה עם הקאפקייקים שהיא הכינה לקראת הבוקר. אך מה שהיא לא ציפתה לו זה שלמחרת, אביהם קר הרוח יבוא אליה. ובמקום להודות לה על מעשיה, הגבר העקשן והחצוף נוזף בה על טוב...