פרק יג

3.6K 153 41
                                    

שלום לכולם, לפי הגיף אתם יכולים לנחש שבפרק יהיו תכנים מיניים, אז ראו הוזהרתם... שתהיה להם קריאה מהנה!

***

הילה

צלילו הגבוה והמעצבן של שעון המעורר לא הפסיק לייבב במועקתו, כאילו שדרש ממני ללא מילים לקום ממיטתי ולהתחיל את היום.

אבל החום והרוך שעטפו אותי כעת, מנעו ממני מלצאת החוצה. הרגשתי כה מוגנת שרציתי להישאר במקום הזה לנצח.

החמצתי פניי במרירות כנגד חוסר הנוחות שסיחררה את ראשי למשמע הצליל הגבוה והמעצבן שהחל לפעום ברקותיי. משהו שכנראה נבע מהאלכוהול ששתיתי במהלך הלילה הזה. וכן, לא העזתי לפקוח את עיניי, שמא אמות מהכאב החד ההוא.

אבל הצליל הגבוה לא הפסיק לצלצל, משהו שלא יכולתי לסבול יותר. הייתי חייבת לכבות את הדבר המעצבן הזה, או לשבור אותו, לפני שאשבר בעצמי.

לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי להסתובב תחת השמיכה הדקה שלי, לפני שמשהו עצר בי ומנע ממני מלנוע קדימה. המשהו הזה אחז במותניי בהדיקות רבה, לפני שנצמד לעורפי ונשם לעומק.

בועז...

בין רגע מאורעות האמש חזרו לסחרר את ראשי. כאשר חום בלתי נשלט של רוך עטף אותי בעדינות מכל הכיוונים כשמיכה חמה ביום קריר.

לקחתי נשימה עמוקה כנגד פעימות הלב המשתולל שלי והסתובבתי לעברו, תחת היד שאחזה בי. הוא חייך, פקח עין אחת והביט בי בשביעות רצון, לפני שהוא מצמץ בשתי עיניו ופלט בציניות קלה.

"את רוצה שאכבה את הדבר הזה...?" קולו העמוק והקנטרני צימרר אותי בהתרגשות בלתי נשלטת.

הנדתי ראשי לשלילה, כאשר הוא נצמד אליי במבטו הבוחן והישיר, הושיט ידו וליטף קצוות שערי מפניי. הוא בחן בי זמן מה לפני שהפסיק לחייך ונאנח לעצמו בדאגה קלה.

"את מתחרטת-"

"לא!" התפרצתי בן רגע, לפני שעצרתי בעצמי ולחשתי לו ברוך. "לא... אני לא מתחרטת. אני, אממ..." לקחתי נשימה עמוקה, כאשר דחפתי את עצמי מעל המיטה ורכנתי מעליו, בוהה לעומק עיניו החומות. "אני אוהבת אותך, בועז..."

ליבי לא הפסיק להשתולל. ידיי רעדו. אני ידעתי שהוא אהב אותי, אבל פחדתי שהוא ידחה אותי. למרות שהייתי מודעת לזה שזה לא היה הגיוני, לא יכולתי לשלוט על הדבר.

אני פחדתי...

עיניו התעגלו בפליאה מוחלטת, לפני שחיוך רחב ועדין התפשט על פניו והוא מצמץ בעיניו מספר פעמים, כאילו מנסה לעצור בדמעותיו.

"כן..." הוא פלט באיפוק, מכחכח בגרונו ומקשה פניו בספק מאולץ. "כמובן שאת אוהבת אותי..." הוא הניד ראשי בביטחה, כאשר חיוך מטופש כיסה את פניי. "תמיד ידעתי את זה... כאילו-"

מתיקות מרירהWhere stories live. Discover now