מתיקות מרירה

פרק יא

הילה

החיים הם כמו פאזל.

אתה לא בטוח מה ייצא לך בסוף, אם ייצא לך משהו בכלל ואז כשאתה מסיים, כל החלקים מתחברים לתמונה אחת ברורה.

החיים שלי תמיד היו ככה. מעולם לא ידעתי מה יהיה איתי, במיוחד אחרי דרור והאמת שלא ממש היה אכפת לי. הרי שהייתי רגילה לזה; לבגידות, פרידות ועזיבות.

ניסיתי להסביר לעצמי, שזה בסדר. שלא משנה מה יקרה, בסוף התוצאה תמיד תהיה אותה האחת. אני אשאר לבד וכולם יעזבו אותי, כי הם תמיד עזבו בסוף.

אבא שלי עזב למשפחה אחרת. אח שלי עזב לארץ אחרת. החבר הראשון שלי זרק אותי בשביל בחורה אחרת ולכן גם בחרתי לעזוב את דרור, אחרי שהוא בגד בי עם אישה אחרת, כיוון שלא רציתי לעבור את זה שוב.

לא רציתי להיזרק. לא רציתי להישבר ולהישאר לבד ולכן, נתתי מרחק רב מהגבר שניסה כעת לכבוש אותי. הגבר שלא העז לעזוב אותי.

הוא היה כה סובלני איתי, למרות שהתעלמתי ממנו באופן נחרץ. משהו, אגב, שהפך לקשה יותר מיום ליום. הוא לא הפסיק לבקר אותי, גם בבית החולים וגם במאפיה. הוא לא הפסיק לגעת בי, לנשק או ללטף אותי.

ובשלב מסוים, הוא החל כבר להוציא אותי מדעתי...

תמיד ידעתי שלכל דבר הייתה סיבה וניסיתי להבין, מה הייתה הסיבה שלו. למה הוא רצה להיות איתי כל-כך. מה היה בי שמשך אותו, כי אני ידעתי בדיוק מה היה בו שמשך אותי אליו.

הוא היה פתוח, ישיר ובוטה. למרות שהוא ניסה להסתיר את מחשבותיו מסביבתו ולתת מראה קר רוח וחסר עניין. הוא היה אחר לגמרי. הוא היה כן, כה כן למעשה, שהיותו ישיר הפחידה אותי מאוד.

דבר נוסף שמצא חן בעיניי, היה שהוא היה טוב עם הילדים שלו. הוא היה ההפך הגמור מאבא שלי. לעזאזל, הוא היה מושלם.

טוב, לא לגמרי. הרי שהיו לו את היציאות שלו. כמו הקטע הזה שהוא ציפה מכולם להיות ישרים ופתוחים בדיוק כמותו.

ולעזאזל, הוא היה כה בוטה וישיר, שלעיתים אף היה נדמה שהוא לא מודע אפילו לתכונה הזאת בכלל. אחרים היו מחשיבים את הדבר לקרירות, חוצפה וחוסר עניין, אבל אני הייתי אומרת שהוא השתמש בזמן שלו כראוי וכיבד את מה שנחשב כנכון בעיניו.

הוא לא בזבז את זמנו בחוסר מעש והוא מעולם לא נתן מזמנו לאנשים שלא היו ראויים לו. וכן, בעיני רבים, זה נחשב ליומרני ומרומם. אני חושבת שגם אני חשבתי כך עליו בהתחלה, במיוחד ביום בו נפגשנו.

אבל ככל שלמדתי לקרוא את המחשבות של האיש הזה יותר, כך גם התחלתי להבין כיצד עבד ראשו. הוא דרש המון מהסובבים אותו, כיוון שהוא האמין שכולם מסוגלים ליותר וזה כלל גם אותי.