TAKEN(Niall Horan fanfic )~hebrew~

Chapter Five (Part One + Part Two)

"סימון,את עדיין פה?" הוא צועק ודופק על הדלת ..אני קמה לאט,פותחת את הדלת בזהירות ומוצאת אותו שעון על הדלת,ידיו שלובות.

"בואי, יורדים לאכול ואז אני צריך לצאת"הוא מושך אותי אליו,כורך את זרועו סביב מותני ומצמיד אותי לצד גופו.

הוא מרים אותי כמו כלה לפני המדרגות וכשאני ממצמצת בהפתעה הוא מחייך. כמה שניות אחרי הרגליים שלי נוגעות באדמה ואני ממהרת להתרחק ממנו..

שולחן האוכל שלו די ארוך ואני בוחרת להתיישב מימולו כדי שלא אצטרך להתקרב אליו..

על השולחן מוגשים כל מיני מאכלים אבל אני ממש לא מעוניינת לאכול..אני פשוט לא יודעת מה קורה לי..אבל אני ממש מנותקת מהכל "סימון!" אני מתעוררת מהרהורי "מצטערת" אני ממלמלת ביאוש "זה בסדר"הוא נושף "רק תתחילי לאכול..את לא אכלת מאז הטיסה ואפילו לפני אז קחי כל מה שבאלך,זה שלך" הוא אומר ומתחיל לאסוף לצלחת שלו כל מיני דברים.

אני מסתכלת על המבחר ומנסה לחפש משהו שמוצא חן בעיניי..ובסוף לוקחת צלחת קטנה של מרק  כי אני לא ממש רוצה ללעוס משהו..

מעניין מה יקרה איתי..מה הוא יעשה לי?הוא הולך למכור אותי?אני אעבור לעבוד אצל איזה מאפיונר?

הרגשתי שנוגעים לי בכתף ונבהלתי,הוא גיחך "תפרדי ממני לפני שאני הולך לעבודה" הוא קורץ ומרים אותי מהמושב

הוא מרים את פני ומנשק אותי אבל אני לא משתפת פעולה..

הוא מחבק אותי "תתנהגי יפה" הוא נותן עוד נשיקה לראשי ויוצא מהבית במהירות

חרא

על מי אני עובדת?

הוא יתן לי ללכת?

כן בטח!חולה נפש!! אם רק הייתה לי דרך לצאת מפה..אני מגושמת ואני גרועה בכל מה שקשור לשמירה על שקט. אני אכשל!

אני פשוט אלך לישון..אני חייבת זמן לעצמי.

מה הוא עושה עכשיו? הוא הלך לרצוח מישהו..? אוף אלוהים.

נשכבתי במיטה שבחדר האורחים שהתארחתי בו לפני הארוחה והנחתי את ראשי על הכריות שם..

לאט לאט העיניים שלי נעצמו ושקעתי בשינה..

"סימון" אני שומעת לחישה באוזן שלי ולא מבינה מה קורה "סימון" הבל הפה החם מכסה את צווארי ולאחר מכן נשיקות מדגדגות את צווארי

אני פותחת עיניים בבהלה,נזכרת איפה אני.

קופצת מהמיטה ונעמדת מיד לידה.

אני מסתכלת עליו מתיישב על המיטה כשחולצה שלו מוכתמת ב..אי ואבוי

הוא תופס את ידי ומיד אחר כך את הרגל שלי ומפסק אותה,מאלץ אותי לשבת עליו בפיסוק רגליים בסופו של דבר.

אני בולעת רוק בכבדות כשהוא מנשק אותי ומהדק אותי אליו

נראה כאילו העובדה שאני לא משתפת פעולה לא מפריעה לו..

הוא מושיב אותי עליו והמפשעות שלו מתחככות,הוא גונח ומניח נשיקות על צווארי

בסוף אני מוצאת את עצמי צעצוע מין.הוא משתפשף בי כנגד רצוני ואני יושבת עליו מאובנת מההלם ונושכת שפתיים כדי לא להתפרץ בבכי על ההשפלה ואובדן התמימות..

"נייל" אני מתחננת "כן,תגידי את השם שלי בייב" אני נאנקת בבהלה ורק כמה רגעים אחר כך מבינה שזה חירמן אותו-הוא משתפשף חזק יותר

"נייל,בקשה" אני מתחננת במבוכה וכנראה שזה עוזר לו להגיע לשיא..

המצח המזיע שלו נפגש בכתף שלי והוא מוריד את הכתפיה שלי קצת ושותל נשיקה לפני שהוא מחזיק את המצח לשם "א..אני אשמח להישאר לבד" אני מגמגמת בהלם "אני יודע,אבל אני רוצה שתשני לידי כדי שתהי ניידת מתי שאני רוצה אותך" הוא מחייך אלי

אלוהים,אני אצתרך לעבור את החרא הזה עוד?

"אני יודע שאת בתולה אז אני לוקח את זה לאט..אבל שלא תחשבי שלאט מידי..בסוף אני אגיע גם לזה אבל בנתיים זה אהיה ככה..לא יותר מידי" הוא חולה נפש

"בואי" הוא מרים אותי אל החדר שלו וכשאנחנו מגיעים הוא מניח אותי שם והולך להתקלח

אני אוספת את הבד באגרוף שלי ודמעות יורדות במורד פני..אני בוכה בשקט וכשאני מרגישה שהמיטה שוקעת אני משתדלת לא להשמיע שום קול

"סימון?" הוא לוחש אבל אני עוצמת עיניים ומנסה להראות ישנה..

"למה בכית בייבי שלי?"אני לא עונה ומשתדלת לא להרתע כשהוא מנקה את הדמעות שלי

הוא נשכב לידי

כורך את זרועותיו סביב המותניים שלי והפעם אני כבר לא עומדת בזה

"נייל בבקשה" אני ממלמלת

"אל תגע בי,בבקשה" אני אומרת בקול חלש

"סימון" נושף לאט ואני נשארת עם הגב אליו

הוא מסובב אותי אליו אבל אני נועצת את עיני בתקרה וזרועותי מגנות עלי ממנו..לפחות ככה אני מרגישה כשאני מהדקת אותן סביבי

"אני אהפוך אותך לאישה הכי מאושרת בעולם,אל תדאגי" הוא מנשק את המצח שלי ואני פולטת גיכוח ומסובבת את עצמי אליו

אבל הוא לא מוותר.. הוא מסובב אותי ,הפנים שלי נפגשות בחזה שלו כשהוא מהדק אותי לחיבוק "תעזוב אותי,בבקשה" אני מנסה לצאת מבין ידיו "בבקשה" אני נאבקת בוא אבל הוא מהדק את חיבוקו

"תרגעי,אני מגן עליך" הוא מקרב אותי אליו ואני ממשיכה להאבק "אני לא רוצה אבל,תעזוב אותי אני מתחננת" הוא לא מקשיב בכלל..ובזמן שאני ממשיכה להאבק הוא נרדם..

מצטערת אם יש שגיאות אני פשוט בן אדם לא סבלני ואני לא מצליחה לעשות שיכתוב (ישלי גם קשב וריכוז:D)