"תרימי ראש ילדה יפה " הוא מבקש ואני מהססת לפני שאני בוחרת להרים את הראש , הוא רוכן , בודק את התגובה שלי..
נתתי לו לחבר את שפתיו לשלי ובחרתי לשתף איתו פעולה...הרגשתי פתאום בטוחה ..מוגנת בין הידיים שלו..
אחת מהיידים שלו שהחזיקה בצווארי ניווטה את עצמה למטה , אל מותני ואז אל התחת שלי. תפסתי את היד שלו ומשכתי אותו אל המותן שלי בזמן שאנחנו מתנשקים והרגשתי אותו מחייך..הוא ניקר את שפתי כמה פעמים
"ג'ייד?" אני מזנקת בבהלה אחורה כשאני שומעת את סימון..היא נכנסת לחדר וקולטון מחבק אוותי מאחור , שותל נשיקה על צווארי..אני מסתכלת עליו בנזיפה ומביטה בה מחכה לנזיפה "אז..אתם..חברים?" אני ממצמצת לאור התגובה שלה "אנחנו בתהליכים.." קולטון מחייך אל סימון ואני מסמיקה ומשפילה את ראשי "אז זה הילד שאמרת לי שהוא מציק לך ? פשוט נזכרתי בזה בזמן שהכנתי אוכל " אני זועפת אליה "כן , זה הבחור " אני ממלמלת "אני עדין פה" הוא אומר בהומור וסימון צוחקת "אתה נראה לי בחור טוב , ג'ייד קצת..קשוחה..אני מקווה שאתה מסתדר" הם מחייכים אחד אל השני "אני אוהב אותה "הוא מושך כתפיים ואני פוערת את עיניי "סימון אני חושבת שאת צריכה ל.." אני מדברת בדיקציה דפוקה מהמהירות "הוו..מתוק" היא מסתובבת והולכת , סוגרת אחריה את הדלת "למה זה היה?" אני מסתובבת אליו ודוחפת אותו "מה?" הוא מחייך ואני נושפת "אתה ילד בלתי נסבל " אני מגלגלת עיניים "אני נסבל יותר מימך " הזעפתי פנים "יש משהו במה שאתה אומר " משכתי כתפיים "די לפרצוף הזועף הזה , אני מודה שאת חמודה ככה , אבל אני ממש סקרן לראות את החיוך לך בארי"הוא קרא לי בארי עכשיו? "בארי?" קימטתי את מצחי "כן ,זה שם חיבה למישהו חמוד" הוא מעביר את קצה אצבעו על קצה אפי "הוו.." אני מכחכחת בגרוני "אז...מה אנחנו?" אני מפנה אליו מבט , רואה אותו מחכה לתשובה בעיניים סקרניות "אני לא יודעת.. אני לא מתמצאת בדברים האלה.." אני ממלמלת "את רוצה להיות החברה שלי ?" בלעתי רוק , לא יודעת מה להשיב לו "תגידי כן " הוא שרבב את שפתו החתונה החוצה "אני לא יודעת.." אני מגרדת בראשי "אז בואי נצא לדייט" פלטתי כמה צחקוקים עד שהבנתי שהוא רציני "זה לא מתאים לי כל הקטע הזה.." הוא הנהן "אני יודע , בואי נצא כדי שתכירי אותי ואני אותך..תני לי הזדמנות" הססתי..למשך זמן ארוך מאוד... "אני...בסדר..אם זה לא מחייב" אני אומרת בהיסוס "בסדר..רק אם תרצי נצא שוב.. אם לא אז אני אעזוב אותך..או שנישאר ידידים..למרות שאני שונא את האופציות האלה" הדקתי שפתיים , מחליטה להיות אמיצה "בסדר".
"היי ..אתם יורדים למטה לאכול ? אתה צריך במקרה ללכת קולטון ? " אני ממשיכה לצבוע את החלק
שלי , למרות שקולטון מסתכל עלי
"אנחנו נרד לאכול בעוד כמה דקות.."הוא מחייך אליה
יש שקט לכמה שניות לפני ששומעים את הדלת נסגרת
"את רוצה שנלך לאכול גלידה אחרי האוכל ? " אני ממשיכה בצביעה , מנסה להתעלם ממנו
"ג'ייד " אני לא יודעת למה אני מרגישה לא שלמה עם ההסכמה שלי
"מה ? " אני ממשיכה לצבוע את הציור
"את רוצה לצאת אחרי האוכל ? " אני מהססת
"אמ.."אני מחליפה טושים
"ג'יי ג'יי , תסתכלי אלי " אני בולעת רוק , מרימה את מבטי
"מה קרה ? חשבתי שאנחנו בסדר " העיניים שלי התרוצצו בין לבין , אבל לא עליו.
"לא יודעת .. אני לא סגורה על זה .." מלמלתי
"ממה את מפחדת ? " נשכתי את לשוני
"אני לא מפחד.."קולטון קטע אותי "ג'יי ממה את מפחדת ? " נאנחתי
"אני מפחדת להרגיש אליך משהו " אני נאנחת
"למה ? "הוא מתקרב אלי , מתיישב לידי.
אני נאנחת , עוצמת עיניים וראשי מתגלגל לאחור על המיטה.
"אני מקשיב " אני מרגישה נשימות על צווארי , עיני נפקחות ואני מרגישה את שפתיו נצמדות
לצווארי..צמרמורות נעימות עוברות בי , יד אחת שלי עולה אל שערותיו , מצמידה אותו אלי , אחרת
נשארת לעגן אותי , כדי שלא אפול..תומכת בי.
"תפסיקי לחשוב הרבה אהובה , אני יכול לעזור לך "הוא מנשק את שפתי
הוא מתיישב מעלי , ממשיך לנשק אותי
"כדאי שנרד לפני שסימון.. " הוא קוטע אותי בנשיקה , מחדיר את לשונו.
אני עוצמת עיניים , מרגישה תחושה נפלאה עוברת בי.
הידיים שלי גולשות אל מותניו , אני מתקרבת אליו מעט , מבקשת עוד.
אני מרגישה כמו בסרט של טינייג'רית..ובכללי החיים שלי היו סרט סרט..סוחט דמעות יש לציין.
"אם את מפחדת , אני אעזור לך להתגבר , אבל אף פעם אל תפחדי להגיד לי דברים ואף פעם אל תדחיקי דברים.
זה רק יגרום לך לפחד מהדברים האלה יותר " עיניו כנות
אני מהנהנת
"אני אעזור לך " אני בולעת רוק , מהססת
"אתה תעזור לי " אני ממלמלת , מנסה לשכנע את עצמי..
YOU ARE READING
TAKEN(Niall Horan fanfic )~hebrew~
Fanfictionהחברות של סימון מחליטות להיות כמו כל הבחורות בנות ה19 שהולכות ללמוד בקולג' הן גוררות את סימון אל מסיבה,שם היא נתקלת בשיער הבלונדיני בפעם החמישית בזמן האחרון וכבר אז מבינה שמשהו לא טוב מתבשל שם. באותו הערב היא נחטפת והם טסים את כל הדרך ללונדון. מאותו...