Chapter 31 (Part One + Part Two)

8.1K 302 6
                                    

"אל תנסה להשתנות בשבילי..למה שפשוט לא תנסה מישהי שכן תאהב אותך ותמשך אליך?" אמרתי את הדרך האנטיליגנטית שלה לבקש ממני לשחרר אותה "את שווה את זה" הרמתי את מבטי אל המבט המופתע שלה ,היא נתקה איתי את קשר העין והמשיכה לאכול. גיחכתי בפנים,רואה כמה היא לחוצה ממני

שמתי את ידי על ידה  והיא הרימה את ראשה "תזדרזי " היא הנהנה וכשהיא קמה לא יכלתי לעצור את עצמי מלקום אחריה ולסובב אותה אלי כדי להדביק לה נשיקה. בגלל שהיא מופתעת היא שתפה פעולה. "לכי" היא עמדה בהלם מסתכלת עלי וסנטרה כמעט נשמט,חייכתי ונתתי לה לרוץ אל החדר.

היא חזרה אחרי רבע שעה "אמ..נייל?" הסתובבתי אליה,רואה אותה לבושה בסריג האפור הכהה שכל כך אהבתי שלבשה "אני חושבת שאולי כדאי שנקנה להם בגדים..לויד מרגיש יותר טוב אבל אני חושבת שאם.." הסתכלתי עליה בקצת סקרנות "אני יודעת שזה נשמע טפשי אבל.." חייכתי "אנחנו נקנה להם מה שתרצי סימון,זה לא טפשי,את דואגת להם" היא הרימה את ראשה בהפתעה "א..אמ,בסדר אני רק צריכה להביא את צעיף הצמר " היא לא אמרה על שום דבר 'שלי' זה הציק לי. רציתי שהיא תראה בזה בית,מקום שלה. היא יצאה מהמטבח כשהצעיף עוטף את צווארה וקולע את שיערה בתוכו. ניגשתי אליה משחרר את השיער וסידרתי את הצעיף מחדש ושוב לא הצלחתי להחזיק את עצמי . תפסתי את פניה נועל את שפתי על שפתיה ולשוני עברה על לשונה. במהרה דחקתי אותה אל המשקוף,מחזיק את פניה קרוב,גנחתי כשלשוני פגשה בלשונה,היא נבהלה כנראה אבל הייתה שקוע מידי. אני לא מבין מה אני כל כך אוהב בילדה הזאת,אבל היא גורם לי לתהות,לפתח מאבקים פנמיים,לרסן את עצמי,להבין מתי להגיב איך.. "אני אוהב אותך" היא התכווצה "סימון" היא השפילה את ראשה,אני לא אוותר. "תסתכלי אלי ילדה יפה" היא הססה והרימה אלי מבט של חוסר אמון-נשכתי שפתיים. "אני מבקש מימך בכנות,תשכחי לשניה שזה אני ותנסי להנות" היא הסתכלה עלי במבט שונא "בבקשה" התחננתי , היא פלטה צחקוק מריר "זה  מגוחך"

חיברתי את השפתיים שלי לשפתיים שלה בעדינות..היא הייתה מאובנת,העברתי את הלשון שלי על השפה התחתונה שלה לפני שחזרתי לנקר את הפה שלה. היא הפתיעה אותי כשהחזירה לי נשיקה ואני אספתי אותה בין ידי,לוקח אותה לאחת הפינות המוצללות כדי שלא תרגיש מובכת.

כשהעברתי את הלשון שלי בפעם השניה על השפה התחתונה שלה הלשונות שלנו נפגשות..,החדרתי את הלשון שלי לפני שהיא התחרטה והצמדתי אותה לקיר ,בטעות חזק מידי "מצטער" פלטתי לפני שהחזרתי את הלשון שלי לתוך פיה. הידיים שלה אחזו בעורף שלי אבל היא לא קרבה אותי.

היד שלי- שהייתה גדולה כיסתה את צווארה ואת קו הלסת שלה בקלות. משכתי אותה אלי,כדי  להסתיר אותה בצילי. גנחתי כשהרגשתי שהיא מנשקת אותי מרצונה..זה הרגיש טוב. יותר מכל דבר.

התנתקתי ממנה,המצח שלי פוגש במצח שלה "יש לך.." היא היססה לפני ששלחה את האצבע הקטנה שלה לצד פי. תפסתי את ידה בעדינות,מנשק את האצבע שלה ואז את היד שלה "זה בסדר,אני אוהב את זה" היא מצמצה ואז משכה את ידה משלי.

נאנחתי,מאוכזב ואספתי אותה לחיבוק..הידיים שלה לחוצות לחזה  שלי ואני מנשק את קודקודה

"בואי נלך" מלמלתי "אבל אתה.." קטעתי אותה בשעשוע "גם את" הליפ גלוס הורדרד של יצא מהקווים.

היא פערה את עיניה "תשכח מזה" היא מלמלה נגשת אל המטבח ומנקה את עצמה,חייכתי..יודע שאני לא אוכל לשכוח מזה. אהיה יום שהיא לא תצטרך לחשוב יותר מידי,היא תחשוב עלי,רק עלי. אבל כן עניין אותי לדעת מי היה החרא שהיא חשבה עליו וללכת להרוג אותו.

אוקי אוקי אוקי - כבר פנו אלי כמה ילדות בקשר למקום אפל כי מחקתי אותו - תקשיבו זה ממש ממש זמני...לא רציתי לייבש אותכן אז אני מעדיפה להתחיל את הסיפור שוב כשאהיו לי מספיק פרקים.. בנתיים כל העבודות שאני מוציאה - גמורות.
זה פשוט העתק הדבק מהוורד לפה...
אה ויש משהו שרציתי לשאול אותכן.....אז........אני סוג של....כתבתי סיפור על לארי סטיילסון-גם כי אני ממש אוהבת את לארי (ואני לא דירקשנית או משהו..זה פשוט שאני מחבבת חלק מהבנים)וגם בגלל שאניממש תומכת בהומוסקסואליות....-הסיפור הזה...לא גמור דווקא..אבל אם תרצו אני מוכנה לפרסם את הפרולוג... :)

מקווה שעכשיו כולן רואות :)

TAKEN(Niall Horan fanfic )~hebrew~Where stories live. Discover now